אחת ההנחיות לחיים בריאים הנפוצה בזמן האחרון, כוללת צומות לסירוגין במינונים שונים כגון: 12/12 14/10 16/8 הכוונה ליחס בין שעות האכילה לשעות הצום ביממה ולמתקדמים ניתן להגיע גם ל20 שעות צום ו4 שעות אכילה. לפי גישה זו בזמן הצום ניתן לשתות מים, תה וקפה אך ללא סוכר וחלב. הנחת המוצא העומדת מאחורי גישה זו, היא הידיעה שניתן לצום לסירוגין ולתפקד בצורה רגילה ואף טובה יותר. היכולת לצום לאורך שעות רבות ביממה, מניחה סימני שאלה על התדירות בצריכת מקורות האנרגיה המוכרים והזמינים כגון מזון וסוכר. אין כאן התנזרות מוחלטת אלא בחינה מחודשת של היחסים בין מקורות האנרגיה הרוחניים לבין מקורת האנרגיה הגשמיים. הידיעה שניתן לצום 16 שעות ביממה ללא פגיעה במערכת הגופנית ואף להיטיב עמה מעוררת את הסקרנות והתיאבון סביב מקורות אנרגיה נוספים אשר ישנה אפשרות להתמלא מהם.
מה קורה לנו שאנו הולכים צעד פנימה, נסוגים לתוך עצמנו, מניחים ספק באורח החיים הקבוע אליו אנו רגילים, מוכנים לוותר. אחת התוצאות באורח החיים של צום לסירוגין, היא היכולת ללמד את הגוף להשתמש במאגרי מזון ושומן אשר "נשכחו" מאחר ולא היה בהם צורך לאור השפע במזון זמין.
וכפי שניתן ללמד את הגוף כך ניתן להביט על הנפש, אשר מורגלת להשתמש במקורות האנרגיה הקבועים והמוכרים, כיצד היא תגיב אם נצמצם את המקורות הזמינים והקבועים ונחפש אחר מקורות חדשים של ההתחדשות ולמידה.
תקופת אלול אשר בסופה מחכה לנו צום יום הכיפורים מסמנת לנו את האפשרות והביטחון בקיומם של משאבים חדשים אשר מחכים לנו וחלקם הגדול אף נמצא בתוכנו, רק צריך להפחית במוכר ובזמין ולהגביר את חיפוש הנסתר.