אור השבת מאיר את המלאכה/ רחלי וינשטוק

ספר שמות פרק לה

וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לַעֲשׂת אֹתָם:

(ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַידֹוָד כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת:

(ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

(ד) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר:

(ה) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַידֹוָד כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְדֹוָד זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת:

בפרשה הקודמת- דברנו על חטא העגל ותיקונו, בפרשה הזאת- מדברים על בנית המשכן. מה משמעות הציווי על השבת ביניהם?

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פב/ב

"תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי שנאמר עונותיכם הטו "

מדוע האדם נאלץ לעסוק במלאכה לפי המדרש? מה המשמעות של עשיית מלאכה לפי זה?

ליקוטי מוהר"ן, תורה ד' תניינא-

"כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם אֲבוֹת מְלָאכוֹת, 'אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת' (בָּבָא – קַמָּא ב.), כִּי כָל מִינֵי מְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהַשְּׁאָר הֵם תּוֹלָדוֹת. וְל"ט מְלָאכוֹת הֵם כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת מ"ט:): 'אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּנֶגֶד מִי, כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן'. 'וְצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית' (תִּקּוּנֵי – זֹהַר דַף יב בְּהַקְדָּמָה), וְהָאָדָם עוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה, 'וְצִיּוּרָא דְּגוּפָא כְּצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא' (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים שָׁם). נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק, עַל – יְדֵי – זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְעַל – יְדֵי – זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁגַּם זֶה הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא:"

מה משמעות עשיית מלאכה לפי רבי נחמן? ולמה לדעתכן לפי פירוש זה אסורה מלאכה בשבת?

ספר קדושת לוי – פרשת ויקהל

אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה כו'. ודרשו חכמינו ז"ל (שבת ע.) אלה הדברים על ל"ט מלאכות, כלומר אלה שהוא מרומז על החיצונים כמו שכתב האר"י ז"ל על פסוק (איכה א,טז) על אלה אני בוכיה כו', אנחנו צריכין לתקן אותם על ידי מלאכה וזהו לעשות לשון תקון וזהו בחול אבל בשבת אין מבררין החיצונים ולכן אסור בעשית המלאכה:

למה לפי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב אסורה עשיית מלאכה? איזו תפיסת עולם יוצאת לפי זה ממי שאינו שומר שבת?

ספר ליקוטי הלכות – הלכות שבת הלכה ג

כִּי הַל"ט מְלָאכוֹת בְּשָׁרְשָׁם הֵם קְדוֹשִׁים מְאֹד בְּחִינַת טַ"ל אוֹרוֹת בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עֲפַר. כִּי טַ"ל אוֹרוֹת טַלֶּיךָ. הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרִין וּמְקִיצִין אֶת בְּחִינַת הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר אֶת הָעוֹסְקִים בְּמַשָּא וּמַתָּן וּבְעוֹבָדִין דְּחֹל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וּמָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַפְרוֹת זָהָב. וְשָׁם בִּבְחִינַת עָפָר שֶׁהִיא אַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּחִינַת לט מְלָאכוֹת יֵשׁ אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת וְעָפָר תֹּאכֵל וְכוּ'. אֲבָל כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בַּה' בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּא וּמַתָּן. וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד וְכוּ' כַּנַּ"ל. אָז מְקַדְּשִׁין אֶת הַל"ט מְלָאכוֹת בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת. וַאֲזַי הַל"ט מְלָאכוֹת הֵם בִּבְחִינַת טַ"ל אוֹרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַ"ל אוֹרוֹת טַלֶּיךָ. הַיְנוּ אַף – עַל – פִּי שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בְּמַשָּא וּמַתָּן אַף – עַל – פִּי – כֵן גַּם שָׁם ה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא. כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכָל הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁהִיא בְּחִינַת לט מְלָאכוֹת הוּא בְּחִינַת טַ"ל אוֹרוֹת בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְכוּ' כַּנַּ"ל:

ספר ליקוטי הלכות – הלכות חדש הלכה ג

וְאָז כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה הַל"ט מְלָאכוֹת בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אָז כָּל הַל"ט מְלָאכוֹת הֵם בִּבְחִינַת טַ"ל אוֹרוֹת, כִּי צִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּגַן – עֵדֶן, שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת בִּבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִחְיוּ הַמֵּתִים וְיִהְיֶה נִכְלָל הַגּוּף בְּהַנֶּפֶשׁ וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת טַ"ל אוֹרוֹת, כִּי טַ"ל אוֹרוֹת, הוּא הַטַּ"ל שֶׁל תְּחִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כו), יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר. כִּי טַ"ל אוֹרוֹת טַלֶּיךָ וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁטַ"ל אוֹרוֹת הוּא הַטַּל שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל – יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהִוא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁעַל – יְדֵי שֶׁשּׁוֹבְתִין בְּשַׁבָּת מִכָּל הַל"ט מְלָאכוֹת, מֵעוֹבָדִין דְּחֹל עַל – יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף עַד שֶׁזּוֹכִין גַּם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, עַד שֶׁגַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל זוֹכִין לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף וְנִתְקַדְּשִׁין הַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף בִּבְחִינַת טַ"ל אוֹרֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל:

כיצד השביתה ממלאכה מאירה את המלאכה של ימות החול לפי רבי נתן?

והציווי על השבת בא לתקן את חטא העגל. כיצד? חטאם של ישראל היה בהפרדת העולם הזה הנקרא "אלה" מהמקור העליון שלו הנקרא "מי". ובשבת- ששת ימי המעשה קשורים למילה "אלה", ושבת קשורה למילה "מי"( גימטריה נ', נ' שערי בינה). והתיקון לכך הוא בשמירת היחס הנכון בין ששת ימי המעשה לבין שבת. ששת ימי המעשה אנחנו מתקנים את המעשים, את העולם הזה. בשבת אנחנו מתחברים לשורש הקדושה העליונה המהווה את המציאות כולה.

ד' גם ציווה עלינו את השבת, וגם ציווה עלינו לעשות מלאכה בשישה ימים. "ששת ימים תעבוד" "אשר ברא אלוקים לעשות".

בחטא אדם הראשון נתקללה המלאכה. קללה זו באה לידי ביטוי בכך שהיא יכולה להסתיר את ד' יתברך , משום שבאופן גלוי נראה שהאדם הוא העושה את המלאכה. "כוחי ועוצם ידי". וזה הסכנה בעשיית מלאכה. וזה התפקיד של השבת, לחבר אותנו אל המקור, אל שורש הקדושה.אל ההארה של "מי". וזה התיקון לחטא העגל, שהוא מבטא את ההתמקדות בעולם הזה תוך שכחת המקור העליון.

החטא הקדמוני הפך את המציאות למעורבבת טוב ורע. קוץ ודרדר עם חיטה. מוץ עם סובין. תבן עם בר וכו'. וכל מהות המלאכות היא תיקון העולם, בירורו ולהכשירו עבור האדם. ולכן המהות של הגדרת המושג מלאכה- פעולת בירור, המתקנת ומקדמת את חומרי הגלם שבעולם ומכשירה אותם לשימוש האדם.

חטא האדם הראשון סילק את השכינה מהתחתונים, תפקיד המשכן זה להחזיר את השכינה לתחתונים. המשכן והעבודות שנעשות בו תפקידן לתקן את העולם ולהעלותו מדרגה לדרגה, עד לתיקון השלם, ולכן נעשו בו לט' המלאכות.

ובשבת "כאילו כל מלאכתך עשויה", השבת מחזירה אותנו למציאות שלפני חטא אדם הראשון.

חטא אדם הראשון הפיל אותנו רק בעולמות החיצוניים. בעולמות הפנימיים לא הייתה נפילה. בשבת העולמות החיצוניים מתעלים כמו במציאות שלפני חטא אדם הראשון ששם אין בירור, ולכן נאסרת עשית מלאכה. המשכן תפקידו לברר את העולמות התחתונים, ולכן פוסקים ממלאכתו בשבת. בששת ימי המעשה אנחנו צריכים לעמול ולתקן את המציאות. בשבת, "קודש היא לכם" אין בירור, אין תיקון. עשית מלאכה בשבת מצהירה שהמציאות כולה מקולקלת ונפולה ואין לנו חיבור אל מציאות מתוקנת וקדושה.

המשכן מבטא את הצעידה בתוך העולם הזה אל עבר ההתעלות אל עולם שכולו טוב. , קדושת שבת היא כבר ההמצאות בעולם שכולו טוב. המשכן הוא הדרך, השבת היא היעד הנכסף. וזוהי המתנה הטובה ששבת שמה.

בחטא אדם הראשון נפרדה הנשמה מהגוף. בשבת, באמצעות הנשמה היתירה חוזרת הנשמה להאיר בגוף, האורות מאירים בכלים, וכל שפעת הברכה מלאה את כל המציאות. וזה "ויכולו השמים והארץ" מלשון התכללות, ששמים וארץ מתכללים ביחד.

ואיזה עבודה יש בשבת? עבודת הייחודים, עבודה מתוך הטוב.

טל אורות- "יתן לך ד' אלוקים מטל השמים", המן שהיה מכוסה בטל. שפע שבא משמים ומספק לנו כל צרכנו ולעולם אינו פוסק. וזו המציאות שקודם חטא אדם הראשון, ואליה אנחנו זוכים בשבת, ואור ה"טל אורות" מאיר ל"לט' מלאכות".

עבודה פנימית-

לקוטי תפילות חלק ראשון – תפילה יא

"אנא ד' מלא רחמים רבים, רחם עלי ועל כל חברתנו ועל כל עמך בית ישראל, ותציל אותנו מכל זה, ותזכה אותנו שלא נהיה טרודים כלל בטרדת הפרנסה, ואפלו בעת שאנו מוכרחים לעשות איזה עסק או משא ומתן בשביל פרנסה, תעזרנו ברחמיך הרבים שיהיה הכל בקדושה ובטהרה, באמת ובאמונה כרצונך הטוב, בלי טרדא ובלי בלבול הדעת כלל. ונדע ונאמין כי הכל מאתך ולא על ידינו כלל, וכל עסקנו ועשיתנו במשא ובמתן ועסקי פרנסה יהיה הכל מזוכך ומזוקק, עד שיהיו מאירים כל הל"ט מלאכות ויוכללו בט"ל אורות הנמשכים משמך הגדול. וכל הל"ט מלאכות יהיו בקדושה ובטהרה, בבחינות מלאכת המשכן. ותברך את מעשה ידינו, ותשלח ברכה והצלחה בכל עסקנו ועשיתינו. ותזמין פרנסתנו קדם שנצטרך להם, ברוח ולא בצמצום, בהתר ולא באסור מתחת ידך הרחבה והמלאה. "ויהי נעם ד' אלהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו":"

עבודה פנימית:

בכתיבה:

בחרי תחום של מלאכה בחייך שאת חווה בה טרדה והיית רוצה לתקן (יכול להיות מלאכה בתחום של יצירה, או בתחום של מלאכות יומיומיות או מלאכה שמביאה עימה פרנסה)

מהי הטרדה שנושאת עמה המלאכה? מה היית רוצה שיהיה אחרת?

כעת את נכנסת לשבת, נכנסת לעולם שבו כל מלאכתך עשויה שלמה ומתוקנת. כיצד נראית אותה המלאכה בזמן השביתה? איך החוויה שלך להיות שם?

כעת מגיע מוצאי שבת, את שבה למלאכתך. מה מוסיפה לך השבת ביחס למלאכה? מה השתנה בחוויה שלך כלפיה?

חלוקה לזוגות, שיתוף, כל אחת עוזרת לשניה לנסח תפילה.

פניה לתפילה:

התחילי בקריאת התפילה של רבי נתן, ולאחר מכן התפללי את התפילה של חברתך, ואחר כך את התפילה שלך.