אלהי נשמה/ רחלי וינשטוק
אֱלֹהַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ. אַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי. וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְדֹוָד אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת:
בָּרוּךְ אַתָּה יְדֹוָד הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:
ספר בראשית פרק ב
וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה
רמב"ן על בראשית פרק ב פסוק ז
כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו וזהו שנאמר (איוב לב ח) ונשמת שדי תבינם:
עולת הראי"ה, הרב קוק, עמ' סז'-
"אתה נפחתה בי "- שני דברים אנו מכירים במפעל הנפיחה. חדא, שהכח בא מתוכיותו הפנימית העצמית של הנופח, "מאן דנפח מתוכיה נפח". כלומר עיקרה של הנשמה הוא הגעגוע האלהי העליון, הצמאון האדיר להכלל באוצר האור בחיי החיים העליונים, מקור כל החיים ושרש כל ההויות. והשני, שהירידה החודרת עד לידי תחתיתה של המדרגה, הנתונה בתוך מעבי הבשר, היא קשורה ואחוזה בשורש התוכי העליון, בלא שום הפסק, ובלא שום דלוג של מדרגה, ושהיא נפעלת בכל עצמותה, בכל שעור קומתה, מראש ועד עקב, בכל יסודה, בעקר שרשה העליון, בתוכיות עצמותה, במקור היסודי של אור החיים העליון, מכון כל ברכה ותהלה לעולמים.
ספר תורת המנחה לרבי יעקב סקילי – דרשה סא
הנשמה היא מנשימת פיו ית' וחוזרת אליו דרך האף כמו הנשימה:
וכשם שאדם מוציא הנשימה בנפיחה דרך הפה ומחזירה דרך האף ע"י משיכת האויר, כך נתן הקב"ה נשמת האדם מנשימתו לתוך האדם דכת' (בראשית ב ז) ויפח באפיו נשמת חיים, והיא נשימתו של הקב"ה דכת' (איוב לב ח) ונשמת שדי תבינם, וכת' (ישעיה ל לג) נשמת ה' כנחל גפרית, (איוב לז י) מנשמת אל יתן קרח. וכשהיא ברה וטהורה מחזירה אליו דכת' (איוב לד יד) רוחו ונשמתו אליו יאסוף, רוחו ונשמתו ממש. ומבשרי אחזה אלוק, כשם שאדם מוציא ומביא בו הנשימה והוא מצד רוח החיים הנטוע בו, כך השם ית' נופח הנשמה באדם בכל יום, כדמברכינן אלקי נשמה שנפחת בי וגו', וחוזר ואוסף אותה אליו. וזהו סוד נפש האדם:
פתיחה:
להקריא את הקטע,
כל אחת בוחרת מילה שתפסה אותה, לומר אותה שלוש פעמים ביחד כל הקבוצה, בכל פעם להכנס אליה יותר.
שאלות ללימוד-
מדוע אנחנו מזכירים שהנשמה טהורה? נשמה טהורה- מלשון טהירו, מואר וזך. ביסודה נועדה לחיבור מלא של חיים עם הגוף ללא מגע המוות.
מה משמעות הכפילות של "אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחת?
הקשר אל ד', הנשמה שלי קשורה אליך עם כל רבדיה.
נפש- החיות הבסיסית לגוף החומרי, מצויה גם בדרגת הצומח והחי. הכוח לגדול, לפרות, לנוע. עולם העשיה. רוח- היכולת לדבר, לדמות, לחלום. נשמה- הקשר למה שמעבר, החלק האלוקי שבי. (מעבר לזה יש חיה יחידה- החלק שמקיף לי , מעבר לי ובו מאוחדות כל הנשמות כיחידה בפני עצמה)
"חיות האדם" זה כאשר יש חיבור שלם ומלא בין גוף לנפש. בין הגשמי לרוחני בעולם. חיבור זה הינו פלא הבריאה, "ומפליא לעשות", וכשחיבור זה מתקיים במלואו אזי חיות האדם במלואה ואין חסרונות. היכן מתרחש החיבור? בנשימה שד' נפח באפנו. הנשימה הכניסה בנו את הנשמה, וכך חיברה בין הגוף לנשמה.
אתה נפחת- ר' יעקב סקאלי. הזדמנות להתחדשות בכל נשימה ונשימה, הנשמה אלוקית.
הנשימה הגשמית שלנו, הינה "הנשמה אלוקית" שמתרחשת בכל רגע ממש, לא רק הנשמה חד פעמית ברגע בריאת האדם, אלא הנשמה מתמשכת. וכאשר היננו מאריכים נשימתנו ומודעים אליה, אנחנו מתחברים להנשמה האלוקית, לנשימה שהיא סוד הנשמה שלנו, שנלקחת מאיתנו וחוזרת אלינו מחדש בכל יום. במודעות לנשימתנו כביכול אנחנו בוחרים בהנשמה זו, בוחרים בחיות האלוקית שננפחה באפנו, בוחרים להעצים את פלא הבריאה של חיבור דבר רוחני בדבר גשמי.[1]
עבודה פנימית-
נקודה בחיים בה אני רוצה להתחדש, מה אני צריכה להשיל מעלי כדי להתחדש? כתיבת תפילה בחברותות .
תפילה עם נשימה בתנועה-
עבודה על נשימה עם גל התנועה.
עם הכנסת אויר אני מכניסה את ההתחדשות לתוכי, בהוצאה אני נפרדת, משילה מעצמי את מה שמפריע לי להתחדש. לתת לגוף להביע בחופשיות את ההתחדשות וההשלה.
לאפשר לעצמי לומר את התפילה תוך כדי התנועה, לעבור בין התפילה שלי לתפילה של חברתי. לרקות את התפילה בתנועה ביחד עם הנשימה להרגיש את התנועה נושמת. להשמיע את "אלוהי נשמה" בביצוע של להקת "עלמא".
[1] "דרשו המפרשים שנשימותיו- נשיפותיו של הקדוש ברוך הוא הן מנשימות אותנו, נושפות בתוכנו את האוויר שאנחנו שואפים, וכך מחכימות אותנו. הרי שמבחינה רוחנית, מונשמים אנחנו! דבר זה מעלה ישום סקולארי לכאורה (הנשימה) לרמה רוחנית הכי גבוהה (הנשמה אלוהית). (הרב בזנסאון, חוברת "שעשועים,הערה 23).