בני החבורה שנה ה – מפגש 14

חדי רבי שמעון ואמר, (חבקוק ג ב) יהו"ה שמעתי שמעך יראתי, (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל, אנן בחביבותא תליא מלתא, דכתיב (דברים ו ה) ואהבת את יהו"ה אלהי"ך, וכתיב (שם ז ח) מאהבת יהו"ה אתכם, וכתיב (מלאכי א ב) אהבתי אתכם וגו': זוהר חלק ג דף קכח/א

דע לך

שיחות הרן אות קסג

סִפֵּר לִי אִישׁ אֶחָד מִזְּלַאטִיפָּאלִי שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּזְלַאטִיפָּאלִי, פַּעַם אַחַת בַּקַּיִץ הִתְפַּלֵּל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּבּקֶר הַשְׁכֵּם וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח אֶת בִּתּוֹ הַיַּלְדָּה שָׂרָה תִּחְיֶה וְקָרְאָה אוֹתוֹ וּבָא לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: לֵךְ עִמִּי לְטַיֵּל וְהָלַךְ עִמּוֹ חוּץ לָעִיר וְהָלַךְ בֵּין הָעֲשָׂבִים עָנָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר: אִם הָיִיתָ זוֹכֶה לִשְׁמעַ אֶת קוֹל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב אוֹמֵר שִׁירָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי פְּנִיָּה וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְאֵינָם מְצַפִּים לְשׁוּם תַּשְׁלוּם גְּמוּל, כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם וְטוֹב מְאד בֵּינֵיהֶם לַעֲבד אֶת ה' בְּיִרְאָה (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: עֶס אִיז זֵייעֶר גוּט פְרוּם צוּ זַיין צְוִוישִׁין זֵייא) אַחַר כָּךְ הָלְכוּ יוֹתֵר וּבָאוּ סָמוּךְ לְהַר אֶחָד (שֶׁקּוֹרִין מַאגִּילַא) שֶׁהָיָה שָׁם סָמוּךְ לְהָעִיר וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה זּאת, וְהֵשִׁיב לוֹ, וְסִפֵּר לוֹ עִנְיַן אוֹתוֹ הַמַּאגִּילַא וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לְשָׁם, וְנִכְנְסוּ לְשָׁם וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם לא נִרְאוּ לַחוּץ כְּלָל כִּי הָהָר הַנַּ"ל הָיָה חָלוּל בְּתוֹכוֹ וְעָמק קְצָת בְּתוֹכוֹ וְנִכְנַס לְשָׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַנַּ"ל וְיָשַׁב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁם עַל הָאָרֶץ וְלָקַח מִבֵּית יָד שֶׁלּוֹ סֵפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן", וְהִתְחִיל לוֹמַר, וּבָכָה מְאד מְאד וְהָיָה אוֹמֵר לְהַלָּן מִדַּף לְדַף וּבָכָה הַרְבֵּה מְאד מְאד בְּלִי הֶפְסֵק וְהָאִישׁ עָמַד אֶצְלוֹ וְהֶחֱזִיק הַצּוּבֶּיךְ (בֵּית קִבּוּל הַמִּקְטֶרֶת) שֶׁלּוֹ, וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם, וְרָאָה בְּכִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה מְאד וְשָׁהָה זְמַן הַרְבֵּה בָּזֶה וְכַאֲשֶׁר פָּסַק לִבְכּוֹת צִוָּה עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְתַּכֵּל בַּחוּץ הֵיכָן הַיּוֹם עוֹמֵד, וְיָצָא וְרָאָה שֶׁכְּבָר פָּנָה הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לִשְׁקעַ וְכָל כָּךְ הִתְמַהְמַהּ בִּבְכִיָּתוֹ קָרוֹב לְיוֹם שָׁלֵם בַּקַּיִץ בְּלִי הֶפְסֵק אַחַר כָּךְ צִוָּה לוֹ לְהוֹצִיא אֵשׁ וְעִשֵּׁן הַלּוּלְקֶע (מִקְטֶרֶת) וְיָשַׁב מְעַט וְיָצְאוּ לַחוּץ וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה מְאד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו אַךְ אֲנִי עַכְשָׁו בְּיֶדְכֶם וְאַתֶּם וְרַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף (שלה) אִם תִּרְצוּ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִכֶּם צַדִּיקִים כָּמוֹנִי בְּעַצְמִי:

ליקוטי מוהר"ן / תנינא / תורה יא

דַּע, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כּחַ בִּתְפִלָּתוֹ וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ב): "שִׂיחַ הַשָּׂדֶה", שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ(שָׁם כ"ד): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה"-שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל עִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה נָתְנוּ כּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמָר (דְּבָרִים י"א): "וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ"; כִּי כָל יְבוּל הָאָרֶץ צְרִיכִין לִתֵּן כּחַ וְסִיּוּעַ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָם וְעִכּוּב עַל זֶה, אֲזַי נֶאֱמַר: "וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, נוֹתְנִים גַם-כֵּן יְבוּל הָאָרֶץ סִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ אֶל הָאָדָם, כְּגוֹן אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכַיּוֹצֵא, רַק כְּשֶׁהוּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֲזַי סָמוּךְ לָהֶם בְּיוֹתֵר, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל יְבוּל הָאֲדָמָה נוֹתֵן כּחַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל וְזֶה יְבוּל-רָאשֵׁי-תֵבוֹת: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה-שֶׁכָּל יְבוּל הַשָּׂדֶה הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, כַּנַּ"ל: (זֶה הָעִנְיָן מְבאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הַמַּתְחִיל בְּדַף א, עַיֵּן שָׁם):

ליקוטי מוהר"ן / תנינא / תורה סג

תורה סג

דַּע, כִּי יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו-עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים -לְיוֹסֵף, שָׁלַח עִמָּהֶם נִגּוּן שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְזֶה סוֹד:

"קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם" וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית מג), בְּחִינַת זֶמֶר וְנִגּוּן, שֶׁשָּׁלַח עַל-יָדָם לְיוֹסֵף, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "מִזִּמְרַת"- 'לְשׁוֹן זֶמֶר' וְכוּ'כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב (שָׁם ד): "וַתֵּלֵד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אהֶל וּמִקְנֶה וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב" כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה בָּעוֹלָם רוֹעֵה מִקְנֶה, הָיָה תֵּכֶף כְּלֵי-זֶמֶר כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "ידֵעַ נַגֵּן" (שְׁמוּאֵל-א ט"ז), עַל-כֵּן הָיָה רוֹעֶה (שָׁם) כַּנַּ"ל (גַּם מָצִינוּ בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם, שֶׁהָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה יְשַׁעְיָה כ"ד):

"מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרת שָׁמַעְנוּ", הַיְנוּ שֶׁזְּמִירוֹת וְנִגּוּנִים יוֹצְאִים מִכְּנַף הָאָרֶץ, כִּי עַל-יְדֵי הָעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ נַעֲשֶׂה נִגּוּן כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹתֵן כּחַ בְּהָעֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכל(שִׁיר-הַשִּׁירִים ב) "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ", הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל-יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁעַל- יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ, הוּא נוֹתֵן כּחַ בָּעֲשָׂבִים, וְיֵשׁ מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹתגַּם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ל"ז): "וַיֵּלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צאן אֲבִיהֶם" וְכוּ', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'שֶׁהָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן' וְעַל- יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, בִּבְחִינַת (קהֶלֶת ג): "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה", כִּי זֶהוּ עִקָּר הַנִּגּוּן-לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מֵרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל:

וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בִּנְגִינָה, כִּי יֵשׁ נִגּוּן שָׁלֵם, וְיֵשׁ נִגּוּן שֶׁהוּא בְּכַמָּה בָּבוֹת, וִיכוֹלִים לְחַלְּקוֹ לְבָבוֹת וְעִנְיָנִים:

וְדַע, שֶׁהַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן כֻּלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל הַשָּׂרִים אֵין לָהֶם רַק אֵיזֶה חֵלֶק בַּנִּגּוּן, כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וְעַל-כֵּן אָמַר דָּנִיֵּאל לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דָּנִיֵּאל ד): "אַנְתְּ הוּא אִילָנָא וְכוּ' וּמָזוֹן לְכלָּא בֵהּ" כִּי נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן, עַל-יָדוֹ נִמְשָׁךְ כָּל הַמָּזוֹן, כִּי הַמָּזוֹן נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן יַעֲקב אָבִינוּ, אַף שֶׁלּא הָיָה יוֹדֵעַ אָז שֶׁהוּא יוֹסֵף, רַק כְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לוֹ הַשְּׁבָטִים הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף, שָׁלַח לוֹ נִגּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשַׂר כְּמוֹתוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַע מִבָּנָיו דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו, כִּי יַעֲקב רָצָה לִפְעל אֶצְלוֹ עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ, עַל-כֵּן שָׁלַח לוֹ אוֹתוֹ הַנִּגּוּן שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְבָנָיו: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם", הַיְנוּ שֶׁיִּקְחוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'זִמְרַת הָאָרֶץ' כַּנַּ"ל, בַּכֵּלִים שֶׁלָּהֶם "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה, מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכאת וָלט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים"- הֵם בְּחִינַת מִשְׁקוֹלוֹת וּמִדּוֹת הַנִּגּוּן, כִּי הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ כַּנַּ"ל: