בני החבורה שנה ה – מפגש 6

חדי רבי שמעון ואמר, (חבקוק ג ב) יהו"ה שמעתי שמעך יראתי, (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל, אנן בחביבותא תליא מלתא, דכתיב (דברים ו ה) ואהבת את יהו"ה אלהי"ך, וכתיב (שם ז ח) מאהבת יהו"ה אתכם, וכתיב (מלאכי א ב) אהבתי אתכם וגו': זוהר חלק ג דף קכח/א

סדר היום – הכנה לתפילה , תפילה, שהיה, קפה (תה), לימוד משרה, עבודה – בחברותות, מתורות לתפילות, פת שחרית בחסות הפרנס, הרפיה, פרנס.

הכנה – סדור תפלה – נוסח ספרד – סדר תפלת שחרית בספר כוונת האר"י ז"ל כתוב קודם כל תפלה יקבל עליו מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך ויכוין לאהוב כל אחד מישראל כנפשו ואם יש איזה צרה ח"ו ביתו או בבניו ישתתף בצערו ויתפלל עליו. וזו סגולה אמיתית שיקובל תפלתו כמו תפלת כל ישראל. ע"כ יאמר פסוק זה: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי, מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהֲבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:

כתבו על פתק – בקשה לתפילה מחבר בנוסח הבא –

הריני מבקש להתפלל עלי זלמן דוב בן אסתר (ניתן להשאיר ללא שם במקרה של רצון לחסיון ) שאזכה בקרוב ממש לפתיחת הלב בתפילותי שארגיש שאני מתפלל ממקום כן ואמיתי ואחוש בצורה ברורה את נוכחותי לפני ה' ואת נוכחותו בפני .

לאחר הכתיבה מוזמנים להחליף פתקים , החליפו עד שתמצאו תפילה שמתאימה לכם להתפללה מכל סיבה שהיא . (גם אתם זקוקים לה או הפוך לכם זה לא חסר או בגלל שאתם יודעים מי המדובר ואתם אוהבים אותו וכו' )

מיצאו מקום וזמן במהלך התפילה בו תתפללו תפילה זו . התפללו אותה בשלוש רמות א. קריאה ב תפילה ג. תחנונים

חבורה להורדת גשמים

זוהר אחרי מות נט ע"ב

תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זִמְנָא חֲדָא, הֲוָה צְרִיכָא עַלְמָּא לְמִטְרָא, אָתוּ לְקָמֵיהּ (ס"א אזלו לגביה) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, רִבִּי יֵיסָא וְרִבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא. אַשְׁכְּחוּהוּ דְּהֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי, לְרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קלג) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. מַאי שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.

שָׁנִינוּ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, פַּעַם אַחַת הָיָה צָרִיךְ הָעוֹלָם לְמָטָר, בָּאוּ לִפְנֵי (הלכו אצל) רַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי יֵיסָא וְרַבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים. מְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קלג) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. מַה זֶּה שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד?

כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ חַד בְּחַד מַשְׁגִּיחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, כְּתִיב, מַה טוֹב וּמַה נָעִים. וְכַד מְהַדֵּר דְּכוּרָא אַנְפּוֹי מִן נוּקְבָּא, וַוי לְעָלְמָא. כְּדֵין כְּתִיב, (משלי יג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. בְּלֹא מִשְׁפָּט וַדַּאי, וּכְתִיב, (תהלים פט) צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, דְּלָא אָזִיל דָּא בְּלָא דָּא, וְכַד מִשְׁפָּט, מִתְרַחֵק מִצֶדֶק, וַוי לְעָלְמָא. (כדין כתיב, (משלי יג) ויש נספה בלא משפט).

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֶחָד עִם אֶחָד, מַשְׁגִּיחִים פָּנִים בְּפָנִים, כָּתוּב מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים. וּכְשֶׁהַזָּכָר מַחֲזִיר פָּנָיו מִן הַנְּקֵבָה – אוֹי לָעוֹלָם, שֶׁאָז כָּתוּב, (משלייג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. בְּלֹא מִשְׁפָּט וַדַּאי. וְכָתוּב (תהלים פט) צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךְ, שֶׁלֹּא הוֹלְכִים זֶה בְּלִי זֶה. וּכְשֶׁמִּשְׁפָּט מִתְרַחֵק מִצֶּדֶק – אוֹי לָעוֹלָם. (אז כתוב (משלי יג) ויש נספה בלא משפט).

וְהַשְׁתָּא חֲמֵינָא, דְּאַתּוּן אֲתִיתוּן, עַל דִּדְכוּרָא לָא שַׁרְיָא בְּנוּקְבָּא, אָמַר, אִי לְדָא אֲתִיתוּן גַּבָּאי תִּיבוּ. דְּהַאי יוֹמָא אִסְתַּכַּלְנָא, דְּיִתְהַדָר כֹּלָּא לְמִשְׁרֵי אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. וְאִי לְאוֹרַיְיתָא אֲתִיתוּן, שָׁרוּ גַּבָּאי. אָמְרוּ לֵיהּ, לְכֹלָּא, קָא אֲתֵינָא לְגַבֵּי דְּמֹר, יִשְׁתְּמִיט חַד מִינָן, לְבַשְּׂרָא לַאֲחָנָא, שְׁאָר חַבְרַיָּיא, וַאֲנָן נֵתִיב לְקָמֵיהּ דְּמֹר.

וְעַכְשָׁו רָאִיתִי שֶׁאַתֶּם בָּאתֶם עַל שֶׁהַזָּכָר לֹא שׁוֹרֶה עִם הַנְּקֵבָה. אָמַר, אִם לְשֵׁם זֶה בָּאתֶם אֵלַי – שְׁבוּ, שֶׁהֲרֵי הַיּוֹם הִסְתַּכַּלְתִּי, שֶׁיַּחֲזֹר הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים לִשְׁרוֹת. וְאִם לַתּוֹרָה בָּאתֶם – שְׁבוּ לְפָנַי. אָמְרוּ לוֹ, לַכֹּל בָּאנוּ לִפְנֵי מוֹרֵנוּ, יִשְׁתַּמֵּט אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְבַשֵּׂר לְאַחֵינוּ שְׁאָר הַחֲבֵרִים, וְאָנוּ נֵשֵׁב לִפְנֵי מוֹרֵנוּ.

עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים א) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ'. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּגָלוּתָא, וְנָאוָה אֲנִי בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּאַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא לָא שַׁבְקֵי לוֹן. כְּאָהֳלֵי קֵדָר, דְּאִינּוּן בְּנֵי קְטוֹרָה (ס"א טורי), דְּאִתְקַדְּרוּ אַנְפַּיְיהוּ תְּדִירָא, וְעִם כָּל דָּא כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, כְּהַהוּא חֵיזוֹ שְׁמַיָא לְמִדְכֵּי, דִּכְתִּיב, (תהלים קד) נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּתַח וְאָמַר, (שיר א) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ'. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּגָּלוּת, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, אֵין עוֹזְבִים אוֹתָם. כְּאָהֳלֵי קֵדָר, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי קְטוּרָה (הרים) שֶׁמְּקַדְּמִים פְּנֵיהֶם תָּמִיד, וְעִם כָּל זֶה – כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, כְּאוֹתוֹ מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר, שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת. מַאי טַעְמָא (ס"א אני שחרחורת בגין ששזפתני) אַל תִּרְאוּנִי, בְּגִין שֶׁאֲנִי שֶׁחַרְחֹרֶת. שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, דְּלָא אִסְתָּכַּל בִּי שִׁמְשָׁא, לְאַנְהָרָא לִי כְּדְקָא יֵאוֹת. יִשְׂרָאֵל מַה אִינּוּן אַמְרִין. בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִּי. מַאן אִינּוּן בְּנֵי אִמִּי, אִלֵּין רַבְרְבִין מְמָנָן תְּרִיסִין עַל שְׁאָר עַמִּין.

אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת. מָה הַטַּעַם (אני שחרחרת משום שזזפתני) אַל תִּרְאֻנִי? מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת. שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁלֹּא הִסְתַּכֵּל עָלַי הַשֶּׁמֶשׁ לְהָאִיר לִי כָּרָאוּי. וּמַה יִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים? בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי. מִי הֵם אוֹתָם בְּנֵי אִמִּי? אֵלּוּ הַמְמֻנִּים הַגְּדוֹלִים הַמְגִנִּים עַל שְׁאָר הָעַמִּים.

דָּבָר אַחֵר, בְּנֵי אִמִּי מַמָּשׁ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'. וְכַד הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ, שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים. מַאי טַעְמָא. דְּכַרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. וְתָנֵינָן, בְּנֵי אִמִּי וַדַּאי אִסְתְכָּמוּ עָלַי, כְּלוֹמַר, כַּד אִתְעָדֵי אֶרֶץ, מִשָּׁמַיִם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (שמות ב) וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק.

דָּבָר אַחֵר, בְּנֵי אִמִּי מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'. וּכְשֶׁהִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים. מָה הַטַּעַם? שֶׁכַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. וְשָׁנִינוּ, בְּנֵי אִמִּי וַדַּאי הִסְכִּימוּ עָלַי, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁסָּרָה אֶרֶץ מִשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (שמות ב) וַתֵּתַּצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק.

וְהָכָא אִתְּמַר וַדַּאי, הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. וּבְהוּ אוֹקִימְנָא (נ"א והכא אוקימנא), גַּם יָחַד. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם, שֶׁבֶת אַחִים בִּכְלַל, כֵּיוָן דִּכְתִּיב, גַּם, לְאַכְלְלָא כָּל אִינּוּן דִּלְעֵילָּא, דְּכָל שׁוּלְטָנוּתָא בְּהַהוּא אֲתַר אִשְׁתְּכַח.

וְכָאן נֶאֱמַר וַדַּאי, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. וּבָהֶם בֵּאַרְנוּ (וכאן בארנו), גַּם יָחַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר(ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם, שֶׁבֶת אַחִים בִּכְלָל, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב גַּם, לְהַכְלִיל כָּל אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכָל הַשִּׁלְטוֹן נִמְצָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

דָּבָר אַחֵר. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָעִים וְגוֹ'. אִלֵּין אִינּוּן חַבְרַיָּיא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן יַתְבִין כַּחֲדָא, וְלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא. בְּקַדְמִיתָא אִתְחָזוּן גּוּבְרֵי מַגִּיחֵי קְרָבָא, דְּבָעוּ לְקָטְלָא דָּא לְדָא. לְבָתַר, אִתְהֲדָרוּ בִּרְחִימוּתָא דְּאַחְוָה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַהוּ אוֹמֵר, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. גַּם, לְאַכְלְלָא עִמְּהוֹן שְׁכִינְתָּא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לְמִלּוּלַיְיהוּ, וְנִיחָא לֵיהּ וְחַדֵּי בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלאכי ג) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וְגוֹ'.

דָּבָר אַחֵר הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים וְגוֹ' – אֵלּוּ אוֹתָם הַחֲבֵרִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים כְּאֶחָד וְלֹא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, בַּהַתְחָלָה הֵם נִרְאִים אֲנָשִׁים עוֹרְכֵי קְרָב שֶׁרוֹצִים לַהֲרֹג זֶה אֶת זֶה. אַחַר כָּךְ חוֹזְרִים לְאַהֲבָה וְאַחֲוָה. מָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. גַּם – לְהַכְלִיל עִמָּהֶם שְׁכִינָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לְדִבְרֵיהֶם, וְיֵשׁ לוֹ נַחַת וְשָׂמֵחַ בָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וְגוֹ'.

וְאַתּוּן חַבְרַיָּיא דְּהָכָא, כְּמָה דַּהֲוִיתוֹן בַּחֲבִיבוּתָא בִּרְחִימוּתָא, מִקַּדְמַת דְּנָא, הָכִי נָמֵי, מִכָּאן וּלְהָלְאָה לָא תִּתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַחְדֵּי עִמְּכוֹן, וְיִקְרֵי עָלַיְיכוּ שְׁלָם. וְיִשְׁתְּכַּח בְּגִינֵיכוֹן שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קכב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ.

וְאַתֶּם הַחֲבֵרִים שֶׁל כָּאן, כְּמוֹ שֶׁהֱיִיתֶם בַּחֲבִיבוּת וְאַהֲבָה מִקֹּדֶם לָכֵן, כָּךְ גַּם מִכָּאן וָהָלְאָה לֹא תִפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂמַח עִמָּכֶם, יִקְרָא עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, וְיִמָּצֵא בִגְלַלְכֶם שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהלים קכב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ.

הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים

מה כבר קיים בחבורתינו

מה קיים בכח וצריך עוד דרך להוציאו לאור .מהן הדרכים לכך ? האם יש בכך כדי להוריד גשם או כל הגשמה אחרת ?

מה קיים בחלום ? הרחב בתאור החלום . מהן הדרכים להגשמת החלום ?