הבחירה- ובחרת בחיים-בחייך

4- ובחרת בחיים – בחייך

על כרחך

שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד

וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי,
וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

אבות פרק ד' משנה כב.

לך-לך

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ

מֵאַרְצְךָ           וּמִמּוֹלַדְתְּךָ             וּמִבֵּית אָבִיךָ

            אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

 ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל        וַאֲבָרֶכְךָ               וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ         וֶהְיֵה בְּרָכָה

לך-לך בראשית יב.

מסע הנשמה

כָּל נִשְׁמְתִּין דְּעָלְמָא מִנִּיהּ פָּרְחִין. נִשְׁמְתִּין אִלֵּין עָאלִין בְּגִנְתָּא לְנָחֲתָּא לְהַאי עָלְמָא. נִשְׁמָתָּא כַּד נָפְּקָא אִתְּבָּרְכָא בְּשֶׁבע בִּרְכָאן לְמֶהֱוֵי אַבָּא [ד"א ל"ג לרוחא ודם ]לְגוּפָּא [ולמהוי ] בִּסְלִיקוּ [דדיוקנא עלאה הדא הוא דכתיב ויאמר יי אל אברם הא נשמתא עלאה אבא [ד"א ל"ג לרוחא ודם ]לגופא בסליקו ]דְּדִיוּקְנא עִלָּאָה.

כַּד בַּעְיָא [נפשא ]לְנָחֲתָּא לְהַאי עָלְמָא, אוֹמֵי לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְמִיטַר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָּא וּלְמֶעְבַּד רְעוּתֵּיהּ. וּמָסַר לָהּ מְאָה מַפְּתְּחָאן דְּבִרְכָאן.

כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הָעוֹלָמִים פּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ. הַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ נִכְנָסוֹת לַגָּן לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה. כְּשֶׁיּוֹצֵאת נְשָׁמָה, הִיא מִתְבָּרֶכֶת בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת לִהְיוֹת אָב לַגּוּף ולהיות בַּעֲלִיָּה של הדמות העליונה, זהו שכתוב ויאמר ה' אל אברם, הרי נשמה עליונה אבא  לגוף  שֶׁל דְּמוּת עֶלְיוֹנָה.

כְּשֶׁרוֹצָה (הנפש) לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה, מַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וּמוֹסֵר לָהּ מֵאָה מַפְתְּחוֹת שֶׁל בְּרָכוֹת שֶׁל כָּל יוֹם לְהַשְׁלִים אֶת הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן לֶ"ךְ לְ"ךְ. שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נִמְסְרוּ לָהּ כְּדֵי לְתַקֵּן בָּהֶם אֶת הַגָּן וּלְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. מֵאַרְצְךְ – זֶה גַּן הָעֵדֶן.

זוהר פרשת לך-לך עז.

לך לך – לעצמך

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֶךְ לְךָ, לְגַרְמָךְ לְאַתְקָנָא גַּרְמָךְ (לאתתקפא) לְאַתְקָנָא דַּרְגָּא דִילָךְ.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֶךְ לְךְ – לְעַצְמְךְ, לְתַקֵּן אֶת עַצְמְךְ (להתחזק) לְתַקֵּן אֶת דַּרְגָּתְךְ

      זוהר לך לך, דף עח.