הבחירה- תפילה על יראת שמים

3 – תפילה על יראת שמים

זהר- השאלה

פָּתַח וְאָמַר (תהלים פו) הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. הַאי קְרָא קַשְׁיָא. דְּהָא תָּנִינָן כֹּלָא הִיא בִּידָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּר לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה אוֹ חַיָּיבָא. וְדָוִד הֵיךְ תָּבַע דָּא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

פָּתַח וְאָמַר, (תהלים פו) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךְ. פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, הַכֹּל בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוּץ מִלִּהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. וְדָוִד אֵיךְ תָּבַע אֶת זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?

זוהר- התשובה

אֶלָּא דָּוִד הָכִי קָאֲמַר. הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ. הַהוּא אֹרַח מִישׁוֹר וּמְתַקְנָא לְגַלָּאָה עֵינַי וּלְמִנְדַע לֵיהּ, וּלְבָתַר אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ אֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט וְלָא אַסְטֵי לְיָמִינָא וְלִשְׂמָאלָא. יַחֵד לְבָבִי מַאן לְבָבִי. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (תהלים עג) צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי. וְכָל דָּא אֲנָא תָּבַע לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. לְאִתְדַּבְּקָא בְּדַחַלְתָּךְ, לְאִסְתַּמָּרָא אוֹרְחֵי כְּדְקָא יָאוֹת. לְיִרְאָה שְׁמֶךָ אֲתַר חוּלְקִי דְּבֵיהּ שַׁרְיָא דַחַלְתָּא לְמִדְחַל.

אֶלָּא דָּוִד כָּךְ אָמַר, הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךְ – אוֹתָהּ דֶּרֶךְ מִישׁוֹר וּמְתֻקֶּנֶת לְגַלּוֹת עֵינַי וְלָדַעַת אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ – אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וְלֹא אֶסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. יַחֵד לְבָבִי – מַה זֶּה לְבָבִי? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר(שם עג) צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי. וְכָל זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךְ. לְהִדָּבֵק בְּיִרְאָתֶךְ, לִשְׁמֹר אֶת דְּרָכַי כָּרָאוּי. לְיִרְאָה שְׁמֶךְ – מְקוֹם חֶלְקִי שֶׁבּוֹ שְׁרוּיָה הַיִּרְאָה לִירָא.

(בראשית ב תמג, דף נט.)

אמר רבי שמעון בן לקיש[1]: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו – אינו יכול לו, שנאמר ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו.

(סוכה נב ע"ב):

ומי יתן?

תנו רבנן: "מי יתן והיה לבבם זה להם" – אמר להן משה לישראל: כפויי טובה בני כפויי טובה! בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל "מי יתן והיה לבבם זה להם, ליראה אותי ולשמור את כל מצוותי" היה להם לומר: "תן אתה!" .

הגמרא (עבודה זרה ה.):

הגם שאמרו חז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, מכל מקום פשיטא דביד הקדוש ברוך הוא להטות לב בני אדם לטובה, דכמה פסוקים מורים על זה.

המהרש"א על אתר

ר' נחמן:

ומכל זה מבואר לעין האמת כמה מזהירים חז"ל על התבודדות, דהיינו לפרש שיחתו לפני השם יתברך ולבקש מלפניו שיתן לנו יראת שמים לבלתי נחטא. אף על פי שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, אף על פי כן הכל בידו. וצריכין לבקש אותו יתברך דייקא על זה, כמו שמבואר היטב בגמרא הזאת שמשה התרעם עליהם מאוד וקרא אותם כפויי טובה, על שלא אמרו להשם יתברך "תן לנו אתה", שהוא יתברך יתן להם יראת שמים, וכמבואר שם במהרש"א הנ"ל.

ר' נחמן – השתפכות הנפש

הגר"א

אף שהיוצר ברוך הוא מסר הכוח באדם לכבוש את יצרו באמצעות הרוח השוכן בקרבו, לא תשלם המעשה ביד האדם, וקשה מאוד על האדם לבוא אל תכליתה. ואין בידו רק להתחיל המלאכה ולעשות כל מה שבכוחו לעשות, והשלמת המלאכה הוא בעזר אלקי… והשם יתברך הוא בוחן לב וחוקר כליות, להבין מתי עשה האדם את שלו ומה בכוחו לעשות, וכשרואה שכל אשר שהיה לאל ידו לעשות כבר עשה, ואין בכוחו לעשות יותר, וכל חשקו אל הטוב, אז ילוה אליו העזר אלקי ממרומים… מפני שכבר בא עד קצה גבול יכולתו במעשהו ואין לאל ידו לעשות יותר… אולם אם יש לו יכולת עדיין לעשות יותר ממה שעשה כבר ואינו עושה, גם ה' לא יעזור לו

(קול אליהו, סוכה שם).

שפת אמת

בספרי "האזינו השמים וכו', שנבראו לשימושכם ואין להם שכר ועונש וכ' קל וחומר אתם.

אף כי אין להם בחירה, אך כי גם זה בכלל הבחירה שניתן לאדם שיוכל לבחור להיות ברשות הבורא יתברך שיקח ממנו הבחירה. ואמת כי אין יכולים לתקן עצמו כראוי רק על ידי ביטול הבחירה ולא בחכמת אדם בלבד.

וזה שכתוב וישמן ישורון אין הכוונה בבשר וביין, רק אף השמן במצוות ובמעשים טובים רק ששוכח שהוא בכח עליון כמו שכתוב "אלוק עשהו" על ידי זה נופל חס ושלום ממדרגתו. רק לבטל את עצמו לעזרת ה' יתברך.

שפת אמת האזינו תרל"ז

"ויש שני מיני נסיונות: אחד שיכול האדם לגבור בכוחו, ויש ניסיון עצום שאין באפשרי לגבור כלל, רק על ידי רצון ולב אמת… זוכה שיקחו ממנו הבחירה".

שפת אמת וישב

[1] במקורות אחרים מובאת המימרא משמו של ר' שמעון בן לוי.