הדיבור- גלות הדיבור
9 – גלות הדיבור
בריאת הדיבור
וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה
בראשית ב' ז
וברא ה' אלוהים ית אדם, עפרא מן ארעא, ונפח באפוהי, נשמתא דחיי; והות באדם, לרוח ממללא.
תרגום אונקלוס
לנפש חיה – אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור
רש"י
זוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב [ שמות ו') הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם, מַאי וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. וְהָא בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב [ שמות ד ] לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי וְגוֹ' כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה אוֹתִיב לֵיהּ, [ שמותד ] מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם וְגו', וְהוּא אָמַר ] שמות ד ] וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ, סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דְּלָא הֲוָה כֵּן, וְהַשְּׁתָּא אָמַר וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם, אִי הָכִי, אָן הוּא מִלָּה דְּאַבְטַח לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקַדְמִיתָא. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ, מֹשֶׁה קָלָא, וְדִבּוּר דְּאִיהוּ מִלָּה דִּילֵיהּ, הֲוָה בְּגָלוּתָא, וַהֲוָה אִיהוּ אָטִים לְפָרְשָׁא מִלִּין, וּבְגִין דָּא אָמַר, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, בְּעוֹד דְּמִלָּה דִּילִי אִיהִי בְּגָלוּתָא דִּילֵּיהּ, דְּהָא לֵית לִי מִלָּה. הָא אֲנָא קָלָא מִלָּה גָּרַע, דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, וְעַל דָּא, שָׁתַּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַהֲרֹן בַּהֲדֵיהּ. תָּא חֲזֵי, כָּל זִמְנָא דְּדִבּוּר הֲוָה בְּגָלוּתָא, קָלָא אִסְתְּלַק מִנֵּיהּ, וּמִלָּה הֲוָה אָטִים בְּלֹא קוֹל, כַּד אָתָא מֹשֶׁה, אָתָא קוֹל. וּמֹשֶׁה הֲוָה קוֹל בְּלא מִלָּה, בְּגִין דְּהֲוָה בְּגָלוּתָא, וְכָל זִמְנָא דְּדִבּוּר הֲוָה בְּגָלוּתָא, מֹשֶׁה אָזִיל קָלָא בְּלָא דִּבּוּר, וְהָכִי אָזִיל עַד דְּקָרִיבוּ לְטוּרָא דְּסִינַי, וְאִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא, אִתְחַבָּר קָלָא בְּדִבּוּר, וּכְדֵין מִלָּה מַלִּיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, [ שמות כ ] וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּכְדֵין, מֹשֶׁה אִשְׁתְּכַח שְׁלִים בְּמִלָּה כְּדְקָא יֵאוֹת, קוֹל וְדִבּוּר כַּחֲדָא בִּשְׁלִימוּ. וְעַל דָּא מֹשֶׁה אִתְרְעִים, דְּמִלָּה גָּרַע מִנֵּיהּ, בַּר הַהוּא זִמְנָא דְּמַלִּילַת לְאִתְרַעֲמָא עֲלוֹי, בְּזִמְנָא דִּכְתִּיב, [ שמות ו ] וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, מִיַּד [ שמות ו ] וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה. תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא דְּשָׁרָא מִלָּה לְמַלְּלָא וּפָסַק לָהּ, בְּגִין דְּעַד לָא מָטָא זִמְנָא דִּכְתִּיב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וְגוֹ'. וּפָסַק וְאַשְׁלִים קָלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. בְּגִין דְּדִבּוּר הֲוָה בְּגָלוּתָא, וְלָא מָטָא זִמְנָא לְמַלְּלָא. [ ותא חזי] בְּגִינֵי כַּךְ, מֹשֶׁה לָא הֲוָה שְׁלִים מִלָּה בְּקַדְמִיתָא, [ דהכי אתחזי] דְּאִיהוּ קוֹל, וְאָתֵי בְּגִין דִּבּוּר, לְאַפָּקָא לֵיהּ מִן גָּלוּתָא. כֵּיוָן דְּנָפַק מִן גָּלוּתָא, וְאִתְחֲבָּרוּ קוֹל וְדִבּוּר כַּחֲדָא בְּטוּרָא דְּסִינַי, אִשְׁתְּלִים מֹשֶׁה וְאִתְסֵי, וְאִשְׁתְּכַח כְּדֵין קוֹל וְדִבּוּר כַּחֲדָא בִּשְׁלִימוּ. תָּא חֲזֵי, כָּל יוֹמִין דְּהֲוָה מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, דְּבָעָא לְאַפָּקָא מִלָּה מִן גָּלוּתָא, לָא מַלִּיל מִלָּה, דְּאִיהוּ דִּבּוּר. כֵּיוָן דְּנָפַק מִן גָּלוּתָא, וְאִתְחֲבָּר קוֹל בְּדִבּוּר, הַהוּא מִלָּה דְּאִיהוּ דִּבּוּר, אַנְהִיג וְדָבַּר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לָא מַלִּיל, עַד דְּקָרִיבוּ לְטוּרָא דְּסִינַי, וּפָתַח בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי. וְאִי תֵּימָא, [ שמות י"ג[ כִּי אָמַר אֱלֹקִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם, לָא כְּתִיב כִּי דִּבֵּר, אֶלָּא כִּי אָמַר, דְּאִיהוּ רְעוּתָא דְּלִבָּא בַּחֲשָׁאי, וְהָא [ ויחי רל"ד ע"ב] אוֹקִימְנָא. [ דף כ"ו ע"א] וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. ר' יְהוּדָה פָּתַח, [ שיר השירים ה ] קַמְתִּי אֲנִי לִפְתּוֹחַ לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר וְגוֹ'. קַמְתִּי אֲנִי לִפְתּוֹחַ לְדוֹדִי, דָּא קָלָא. תָּא חֲזֵי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּד אִיהִי בְּגָלוּתָא, קָלָּא אִסְתְּלַק מִינָהּ, וּמִלָּה אִשְׁתְּכַךְ מִינָהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר [ תהלים ל"ט] נְאֱלַמְתַּי דּוּמִיָּה. וְאִי אִתְּעַר מִלְּתָא, מַה כְּתִיב, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, דְּהָא קָלָא אִסְתְּלַק מִינָהּ, וּפָסְקָא מִלָּה. [ כמה דאת אמר] וְעַל דָּא וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֶל מֹשֶׁה, שָׁרִיאַת לְמַלְּלָא, וּפָסַק וְשָׁתִיק. לְבָתַר אַשְׁלִים קָלָא וְאָמַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. |
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. מַה זֶּה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם, וַהֲרֵי בַּתְּחִלָּה כָּתוּב לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי וְגוֹ' כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵשִׁיב לוֹ, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם וְכוּ', וְהוּא אָמַר וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךְ, הֲתַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁלֹּא הָיָה כָּךְ? וְעַתָּה אוֹמֵר וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם, אִם כָּךְ, אֵיפֹה הַדָּבָר שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרִאשׁוֹנָה? אֶלָּא סוֹד הוּא. מֹשֶׁה הוּא קוֹל, וְהַדִּבּוּר שֶׁהוּא הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ הָיָה בַּגָּלוּת, וְהוּא הָיָה אָטוּם מִלְּפָרֵשׁ דְּבָרִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, בְּעוֹד שֶׁהַדָּבָר שֶׁלִּי הִיא בַּגָּלוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין לִי דָּבָר. הֲרֵינִי קוֹל דָּבָר גָּרוּעַ, שֶׁהִיא בַּגָּלוּת, וְלָכֵן שִׁתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ אֶת אַהֲרֹן. בֹּא רְאֵה, כָּל זְמַן שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּגָּלוּת, הַקּוֹל הִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְהַדִּבּוּר הָיָה אָטוּם בְּלִי קוֹל. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה בָּא הַקּוֹל, וּמֹשֶׁה הָיָה קוֹל בְּלִי דִבּוּר, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בַּגָּלוּת, וְכָל זְמַן שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּגָּלוּת, מֹשֶׁה הָלַךְ בְּקוֹל בְּלִי דִבּוּר, וְכָךְ הָלַךְ עַד שֶׁקָּרְבוּ לְהַר סִינַי וְנִתְּנָה תּוֹרָה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִתְחַבֵּר קוֹל בְּדִבּוּר, וְאָז הַדָּבָר דִּבֵּר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְאָז מֹשֶׁה נִמְצָא שָׁלֵם בַּדָּבָר כָּרָאוּי, קוֹל וְדִבּוּר אֶחָד בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל כָּךְ מֹשֶׁה הִתְרַעֵם, שֶׁהַדִּבּוּר נִגְרַע מִמֶּנּוּ, פְּרָט לְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁדִּבְּרָה לִרְגֹז עָלָיו, בִּזְמַן שֶׁכָּתוּב וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךְ, מִיָּד – וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה. בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁהִתְחִיל דָּבָר לְדַבֵּר וּמַפְסִיק אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן שֶׁכָּתוּב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וְגוֹ'. וּפָסַק וְהִשְׁלִים הַקּוֹל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. מִשּׁוּם שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּגָּלוּת וְלֹא הִגִּיעַ זְמַן לְדַבֵּר. מִשּׁוּם כָּךְ מֹשֶׁה לֹא הָיָה שָׁלֵם בַּדָּבָר בַּתְּחִלָּה [שכך נראה] שֶׁהוּא קוֹל, וּבָא בִּשְׁבִיל דִּבּוּר לְהוֹצִיא אוֹתָהּ מִן הַגָּלוּת. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִן הַגָּלוּת וְהִתְחַבְּרוּ קוֹל וְדִבּוּר כְּאֶחָד בְּהַר סִינַי, הִשְׁתַּלֵּם מֹשֶׁה וְנִרְפָּא, וְנִמְצָא אָז קוֹל וְדִבּוּר כְּאֶחָד בִּשְׁלֵמוּת. בֹּא רְאֵה, כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם שֶׁרָצָה לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִן הַגָּלוּת, לֹא דִבֵּר דָּבָר שֶׁהוּא דִּבּוּר. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מִן הַגָּלוּת וְהִתְחַבֵּר קוֹל בְּדִבּוּר, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהוּא דִּבּוּר הִנְהִיג וְהוֹלִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא דִבֵּר, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְהַר סִינַי וּפָתַח בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּךְ רָאוּי. וְאִם תֹּאמַר, כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם, לֹא כָתוּב כִּי דִבֵּר, אֶלָּא כִּי אָמַר, שֶׁהוּא רְצוֹן הַלֵּב בַּחֲשַׁאי, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר וְגוֹ'. קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי – זֶה קוֹל. בֹּא רְאֵה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהִיא בַּגָּלוּת, קוֹל מִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה, וְהַדִּבּוּר נִשְׁתַּתֵּק מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה. וְאִם מִתְעוֹרֵר דָּבָר, מַה כָּתוּב? וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, שֶׁהֲרֵי קוֹל הִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה וְנִפְסַק הַדִּבּוּר, וְעַל זֶה וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה. הִתְחִילָה לְדַבֵּר, וְהִפְסִיקָה וְשָׁתְקָה. אַחַר כָּךְ הִשְׁלִים הַקּוֹל וְאָמַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. |
זוהר, וארא, דף כה:
שפת אמת
|
בא תרל"א