הכנה לתפילה- לעורר מחדש את קרבת ה'/ רחלי וינשטוק

ספר בעל שם טוב על התורה – פרשת נח

בשם מורי כי מבשרי אחזה אלוה (איוב י"ט) כמו בזווג הגשמי אינו מוליד כי אם המשמש באבר חי בחשק ובשמחה, כך א) בזווג הרוחני הוא הדיבור בתורה ובתפלה, כשהוא באבר חי בשמחה ותענוג אז הוא מוליד וכו', אם כן זה העוסק בתורה ובעבודת השם יתברך לשם שמים לעשות נחת רוח להשם יתברך בלי שום תשלום שכר, אז זוכה לטעום מתיקות ועריבות ותענוג בתורה ובעבודת השם יתברך, ועל ידי זה הוא מוליד ברוחני, כמו בזווג כשהוא בתענוג ושמחה, מה שאין כן העוסק בתורה ובעבודת ה' שלא לשם שמים, ואין לו נחת ותענוג אינו מוליד:

דמיון מודרך- להיזכר ולעורר מחדש רגשות של קרבת ה' שחיינו בעבר, ולהמשיך אותם לחיינו בהווה-

(בהשראת ה"דמיון הנובע" של עמית קדם)

הרפיה- להתבונן בנשימה, להפנות את תשומת הלב אל התנועה של הנשימה, אל האוויר שזורם פנימה והחוצה. לחוש את האוויר נכנס וממלא את אברי הגוף. כל שומת הלב מופנית לתנועת הנשימה באברי הגוף. בכל פעם שהמחשבה מתפזרת ונודדת למקומות אחרים נשוב ונאסוף אותה אל הנשימה.
מתוך הנשימה וההרפיה, לאפשר לעצמי להיזכר במצב בו חוויתי קרבת ה', התעוררות של קדושה: אם זה בתפילות, בלימוד תורה, במקומות קדושים, באירועים מסוימים וכד'. אפשרי לעצמך להיזכר ברגע הזה לפרטי פרטים, היכן הייתי? אלו צבעים ראיתי שם? אלו צורות? אם זה היה מבנה סגור- מה הייתה צורת המקום? התאורה?. אם זה מקום פתוח- אפשרי לעצמך לראות את הנוף, את המרחב, את השמיים. האם היו סביבי אנשים? איך נראו אותם אנשים? מה עשו? מה פעלו?. מה הייתה שעת היום? בוקר, צהריים, ערב? מה היה מזג האוויר? מה היה הריח של המקום? אפשרי לעצמך לחוות שוב את הריח, את הקולות והצלילים של המקום, ללבוש את הבגדים שלבשתי אז ולחוש אץ המגע שלהם.
אפשרי לעצמך לחוות שוב את אותה התחושה של דבקות וקרבת ה' שהרגשת אז. שימי לב כיצד הרגש הזה מתעורר בגוף, איך הגוף מגיב להרגשה הזו?. את יכולה לחוש את עצמך מדברת עם ה' באותו הרגע, איך אותה תחושה חוזרת ומפעמת, אולי היא לובשת כעת מילים אחרות? תנועות אחרות? אותו חלק בנפש שנגעת בו אז ב ומתגלה. איך את מתפללת כעת? איך את מדברת? איזו פגישה עם ה' מתרחשת כשהרגש הזה שב ומתעורר בך? איזו מן תפילה בוקעת כעת? בקשה? מה את רוצה לספר לה' כאשר את שבה ונוגעת באותה תחושה? איך ההרגשה הזו מתפללת דרכך?
דמייני את ההרגשה הזו מלווה אותך בחיי היומיום שלך, איך פרטי החיים נראים כעת? איך נראות התפילות? איך נראה הלימוד תורה? איך נראים המפגשים שלי עם אנשים? העבודה שלי? הפרנסה שלי? דמייני את עצמך שבה ונזכרת בזיכרון של קרבת ה' בכל פרטי החיים.
לחזור להקשיב לנשימה. לחוש את מגע הרגליים עם הרצפה, מגע האגן. לחוש איך עם הנשימה ההרגשה שהרגשנו ממשיכה ללוות אותנו ולהיות אתנו גם כשאנו חוזרים לכאן. גם כשנפקח את העיניים התחושה הזו תזמין אותנו לחזור אליה ולהשתמש בה. כל אחת מוצאת את הקצב של והזמן שלה לפקוח עיניים.