הסוכה רחם התפילה/ רחלי וינשטוק

 

ליקוטי מוהר"ן תורה מח:

והיא בחי' סוכה, כמ"ש (תהלים קל"ט) תסוכיני בבטן אמי[1]

והיא בחי' כח התפלה מה שמתפללין בכח, כל עצמותי תאמרנה וכו' (תהלים ל"ה)- .

והוא בחי' סוכה, כמ"ש (איוב י') בגידים ועצמות תסוככני-

כי כח שאדם מכניס בתיבות, הם כ"ח אתוון דעובדא דבראשית, שבהם נברא העולם.

ועשרה מאמרות שבהם נברא העולם (אבות פ"ה) מקבלין כח מכ"ח אתוון אלו.

והדיבורים שאדם מדבר בכח, הם עצמן הדיבורים של הקדוש ברוך הוא.

וזה בחי' (ישעיה נ"א) ואשים דברי בפיך, כי הם עצמם דבר ה', והם כח מעשיו (תהלים קי"א).

והמאמרות שבהם נברא העולם, הם בחי' חסד, כמ"ש (תהלים פ"ט) כי אמרתי עולם חסד יבנה.

והחסד הוא בחי' סוכה, בחי' חיבוק, וזה ואשים דברי בפיך, אזי ובצל ידי כסיתיך, שהיא בחי' סוכה,

שהיא בחי' צל יד, חיבוק יד ימין (זוהר פנחס רי"ד ע"ב):

 

זוהר – רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רנה עמוד ב;

"סכה דאיהי אימא עלאה לסככא עלייהו כאמא על בנין"

 

תהלים קלט-

..(ד) כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י הֵ֥ן יְ֝קֹוָ֗ק יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ:

(ה) אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה:

(ו) פלאיה פְּלִ֣יאָֽה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא־א֥וּכַֽל לָֽהּ:

(ז) אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח:

(ח) אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ: …

(יג) כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי:

 

תהלים פרק לה

כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ תֹּאמַרְנָה֘ יְקֹוָ֗ק מִ֥י כָ֞מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ:

 

 

בס"ד

 

אבן עזרא תהלים פרק לה

(י) כל עצמותי – רמז לגוף כי העצמות מוסדותימו וכאילו תדברנה ותעידנה כי אין אלהים רק השם שיכול להציל זה העני:

 

איוב פרק י

ע֣וֹר וּ֭בָשָׂר תַּלְבִּישֵׁ֑נִי וּֽבַעֲצָמ֥וֹת וְ֝גִידִ֗ים תְּסֹכְכֵֽנִי:

 

רלב"ג איוב פרק י

(יא) תשוככני – תכסני כי העצמות והגידים הם מחוץ סביב האיברים הנכבדים הפנימיים ובזה נשמרים

 

ישעיהו פרק נא

וָאָשִׂ֤ים דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ לִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֙יִם֙ וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי־אָֽתָּה:

 

תיקוני זוהר תקונא שתין ותשע דף קיח עמוד א

אמר קרא (ישעיה נ"א) ואשים דברי בפיך וכו' ולאמר לציון עמי אתה והא אוקמוהו אל תקרי עמי אלא עמי מה אנא במלולא דילי עבדית שמיא וארעא כמה דאת אמר בדבר י"י שמים נעשו כך אנת בשותפו עמי תעביד במלולא

 

שיחות הר"ן, שיחה סו':

"הזהיר מאד כמה פעמים להתפלל בכח גדול להכניס כל כחו בדבורי התפלה וכמבאר מזה בספריו הקדושים בכמה מקומות ס. ואמר כמה פעמים, שהאדם צריך להכריח עצמו מאד לתפלה לא כמו שאומרים קצת שאין להכריח עצמו לתפלה, רק אדרבא צריכין להכריח עצמו מאד מאד בכל הכחות לתפלה. שוב אמר: כשאדם מתפלל בכונה דהינו שמקשר המחשבה אל הדבור ומטה אזנו ושומע מה שהוא מדבר אזי הכחות נמשכין ממילא לתוך דבורי התפלה כי כל הכחות מצפין ומסתכלין תמיד על זה שימשכו ויכנסו בתוך דבורים קדושים. על כן כשמתפלל בכונה נמשכין ונכנסין כל הכחות שלו ממילא לתוך התפלה וזוכה להתפלל בכח גדול אף על פי שאינו מכריח עצמו לזה כי הכחות נמשכין ממילא לתוך דבורי התפלה כשמתפלל בכונה:"

 

 

[1] אבן עזרא תהלים פרק קלט פסוק א

(א) למנצח לדוד מזמור ה' חקרתני – זה המזמור נכבד מאוד בדרכי השם ואין באלה החמשה ספרים מזמור כמוהו וכפי בינת אדם בדרכי השם ודרכי הנשמה יתבונן בטעמיו ועתה אפרשנו בדרך קצרה בע"ה: