העלאת מחשבות זרות בתפילה/ רחלי וינשטוק

ספר דגל מחנה אפרים – פרשת שמות ד"ה וירא

וזהו שאמר הכתוב וירא אליו מלאך ה' בלבת אש מתוך הסנה היינו בתוך עבודתו בהתלהבות אש ובדביקות גדול בא לו הסנה שהוא מחשבות זרות כנ"ל, ויאמר משה אסורה נא היינו אפנה מחשבותי ואסיר כל דבר הטורדים מחשבתי ואראה מדוע לא יבער הסנה היינו שתמה מאוד איך יקרב אליו כלל שום מחשבה זרה לבטלו מעבודתו כי מחויב הדבר שיהא נשרף ובטל כל הקליפות וכל המחשבות זרות בהבל פיו הקדוש ובהתלהבותו וגודל דביקותו בהשי"ת, וירא ה' כי סר לראות היינו לגודל חסדו וטובו של השי"ת ברוך הוא מיד וירא ה' כי סר לראות והשתוקק לידע אמיתת הדברים מיד נתראה ונתגלה אליו מתוך אותן המחשבות זרות, וזהו ויקרא אליו מתוך הסנה וגילה לו רז זה של נעליך מעל רגליך היינו שיראה להסיר הרע מאותן המחשבות ולהביא אותם לבחינת הטוב ולדבקם לשורשם, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא היינו שבאמת אתה הוא עומד על מקום קודש ומדריגה קדושה ותפלתך קדושה ומה שבאים לך מחשבות זרות באמצע התפלה הוא אנכי אלקי אביך לשון תאוה כמו ואבית תהלה היינו מחמת בחינת אלקות שיש בתוך אותן התאות ומחשבות הבאים לך והיינו ניצוצין קדישין שנפלו משורשם ומשתוקקים ומתאוים לתקן אותם ולהעלותם לשורשם ולכך נדחקים אצלך בתוך התפלה והעבודה, ויש בזה כמה בחינות יש אלקי אברהם היינו מחשבות הבאים משורש החסד מידת אברהם ובחינת אלקות שבו מתאוה לשורשו ויש אלקי יצחק והיינו מחשבות מבחינת גבורה שהוא יראה ופחד בחינת יצחק וצריך להעלותו לשורש היראה עילאה, אלהי יעקב היינו מן מידת תפארת בא התפארות וגדלות והכל כדי להעלותם לשורשם ולא לבטלך ח"ו מן התפלה והבן:

ליקוטי מוהר"ן תורה ט'

…אֲבָל כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִפּוֹת וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְנִשְׁאָר בַּחשֶׁךְ וְאֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ג): "סַכֹּתָ בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה", וּכְתִיב (תְּהִלִּים י"ב): "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן", שֶׁהָרְשָׁעִים, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת, מְסַבְּבִין אוֹתוֹ. 'כְּרֻם זֻלֻּת' הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, 'שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם' (בְּרָכוֹת ו:):

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחשֶׁךְ הַזֶּה לָצֵאת מִשָּׁם, …..וְדַע, שֶׁעַל – יְדֵי אֱמֶת זוֹכֶה לִמְצֹא הַפֶּתַח, כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כ"ז): "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי"; וְעַל – יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת כ): "לֹא תִשָֹּא אֶת שֵׁם ה' לַשָּׁוְא", כִּי עַל – יְדֵי שָׁוְא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא, כִּי "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָיו". אֲבָל עַל – יְדֵי אֱמֶת, הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמ"ה): "קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל" וְכוּ'; וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא עִמּוֹ, הוּא מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחשֶׁךְ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ,….

וְדַע, שֶׁהַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא הוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת. …..הַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָז יִשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא מִלְמַעְלָה לִשְׁכֹּן אֶצְלְךָ; וּכְשֶׁיִּשְׁכֹּן אֶצְלְךָ, הוּא יָאִיר לְךָ:

שאלות ללימוד

מה אומר לי הדימוי של מחשבה זרה כ"סנה" שאיננו אוכל?
כיצד ניתן להעלות מחשבות זרות לשורשן הטוב?
כיצד מוצאים את הפתח לצאת מהחושך על ידי האמת?

עבודה פנימית

זכרון מיוחד של מחשבה שלא נתנה לי מנוח בתפילה
לפתוח את הסידור ולדפדף בו, לעבור בין התפילות ולהרגיש היכן ידי נתקעת.
לשים לב לאן המחשבות שלי לוקחות אותי. להתבונן במחשבה אחת שמטרידה אותי, לפתוח בסידור באופן אקראי, להתבונן בתפילה שנחתתי עליה: איך אני יכולה למצוא את מחשבותי בתוך התפילה הזאת? לכתוב את התפילה שעולה בעקבות המפגש עם המחשבה שמטרידה אותי עם התפילה בסידור. מה התחדש לי בעקבות התפילה?