חבורה תשעו – 3 בנהר השינה הרחב – הכנה לשינה

'בנהר השינה הרחב, שהוא מקום ואינו מקום'

חבורה (3) כ"ט בתשרי

בנהר השינה | זלדה

בלילה שקטו חושי

אך נפשי לא גלתה לי

איך בנהר השינה המהלך עקלקלות

התרחש אותו טקס סמוי

כאשר נפצה הזגוגית הדקה של ההגיון

ואשנבי ההכרה כסו בציורים נוזלים

בסמלים רבי תעלומה

וקרעים שרגזו בי ביום

נהפכו בשנתי לערפל, לבדיה, לחלום,

לפסק דין.

נפשי לא ספרה לי

כי פרצופי-ישותי שלא הגשימם קיומי

ערכו קטעי מחות במעמקים

הציבו תמרורים על הקרקע המתנודד

של החלום.

ונשמתי ההיולית שראתה בעיניה את שמי-השמים

לפני שהסגרה לרשות הדם

לפני שהסגרה לרשות הפחדים

פרשה את כנפיה בנהר השנה הרחב

שהוא מקום ואינו מקום

ודברה בלשון הערפל

על גלגוליה מעולם אל עולם.

אך סכנה לנפש

לשהות רב מדי בנהר פן תהפך לענן קליל

מתקים בתעתועי הזיה

ארס הקיום בוער באברי

עד כאב –

אך לא אחפוץ בקסמים של אפס מצב

מדרש תהלים מזמור כ"ה

…"בידך אפקיד רוחי" (תהלים לא ו).

בנוהג שבעולם, אדם מפקידין אצלו פקדונות, הוא מחליף של זה בזה ואת של זה בזה, לפי שאין מכירין.

אבל הקב"ה אינו כן, אלא ה' אל אמת. שמא עמד אחד [שחרית] ובקש נפשו ולא מצאה? או שמא מצא נפשו ביד אחר? או נפשו של אחר בידו? לכך נאמר 'פדיתה אותי ה' אל אמת' (תהלים ל"א).

אמר ר' אלכסנדרי: בשר ודם, מפקידין בידו חדשים, ושוהין אצלו, והוא מחזירן בלויים וישנים.

אבל הקב"ה, מפקידין בידו בלויין ושחוקין, והוא מחזירן חדשים. תדע לך שהוא כן, שהרי הפועל הזה עושה מלאכה כל היום, ונפשו יגעה עליו ושחוקה; וכשהוא ישן – הוא יגע ומשלים נפשו ונפקדת ביד הקב"ה, ולשחרית היא חוזרת לגופו בריאה חדשה. שנאמר 'חדשים לבקרים רבה אמונתך' (איכה ג כג).

אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר ר' שמעיה קוסון

א. אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר

ב. שִׂימוּ לֵב עַל הַנְּשָׁמָה לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה

וְאוֹרָהּ כְּאוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר בֹּקֶר

ג. מִכִּסֵּא כָבוֹד חֻצָּבָה לָגוּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה

לְהַצִילָהּ מִלֶּהָבָה וּלְהָאִירָהּ לִפְנוֹת בֹּקֶר

ד. עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה

לָתֵת דִּין וחֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּ לְיוֹצֵר עֶרֶב וָבֹקֶר

ה. יִמְצָאוּהָ מְטֻנֶפֶת בַּעֲוֹנוֹת וּבְתוֹסֶפֶת

כְּמוֹ שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

ו. יִמְצָאוּהָ מְקֻשֶׁטֶת בְּטַלִית וְטוֹטֶפֶת

כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻשֶׁטֶת תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

ז. הַנֶּאֱמָן בְּפִקְדוֹנוֹ יַחֲזִירֶנָּה לוֹ כִּרְצוֹנוֹ

אִישׁ לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר

ח. קוּמוּ כִּי [לֹא] זֹאת הַמְּנוּחָה מִדַּת רַחֲמִים מְתוּחָה

שׁוּבוּ כִּי יָדוֹ פְתוּחָה לְכָל מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר

ט. וְשֵׁנָה אַל תֶּאֱהָבוּ לְהַקְדִישׁ לָאֵל אֱהָבוּ

הָבוּ לַה' הָבוּ כָּבוֹד וְהָיָה הַבֹּקֶר

י. סָלּוּהָ כְּמוֹ עֲרֵמִים [עֲרוּמִים] נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת נִרְדָּמִים

יַעַן לְמִשְׁטַח חֲרָמִים לְסֵדֶר עוֹלַת הַבֹּקֶר

יא. וְהַחֲיוּ הָעֲנִיָּה יְחִידָה תַמָּה וּנְקִיָּה

וַאֲשֶר נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה אֵיךְ יִזְכֶּה לְאוֹר הַבֹּקֶר

יב. נֹעַם ד' לַחֲזוֹת נִזְכֶּה וּבַשָּׁנָה הַזֹּאת

בִּשְׂמָחוֹת תַּחַת רְגָזוֹת בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר

עבודה

שלב א': "או שמא מצא נפשו ביד אחר? או נפשו של אחר בידו?"

כתיבה: ונניח שהייתי קם עם הנפש של בן זוגי – מה הייתי מרוויח לנפש שלי?

_______________________________________________________________________

ומה בכל זאת אני מרוויח כשאני קם עם הנפש שלי?

_______________________________________________________________________

שיתוף בזוגות.

שלב ב' – שיעורי בית (אפשר לעשות בזוגות, עם ספרים סגורים):

[בחר לך אחד מן המקורות (זלדה, מדרש, פיוט) תן בהם מבט נוסף]

נסח לעצמך כמה שאלות איתם תוכל לשים את הלב יותר בלילות הקרובים שלך? על השאלות הללו תענה בבקרים, מיד כשאתה קם – כדי לא לשכוח.

לילה I

____________________________________________________________________

לילה II

____________________________________________________________________

לילה III

____________________________________________________________________

גמילות חסדים.