חוני המעגל – עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא לאבא/ אורלי מלכיאל

 

א . תלמוד בבלי מסכת תענית דף יח/ב

מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים באו ואמרו לו כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן אמר להם צאו וראו אם נמחית אבן הטועין שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

 

 

ב. דף כג עמוד א

גמרא: מעשה ששלחו לחוני המעגל וכו'.

תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים.שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר: (חבקוק ב') על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין, אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.

אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.

אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.

אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.

אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.

אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה.

אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם – אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה – אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.

שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה – גוזרני עליך נידוי. שאילו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך? אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים – ונותן לו. ועליך הכתוב אומר: (משלי כ"ג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך.

 

תנו רבנן: מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל: (איוב כ"ב) ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור. ותגזר אמר – אתה גזרת מלמטה, והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה. ועל דרכיך נגה אור – דור שהיה אפל הארת בתפלתך, כי השפילו ותאמר גוה – דור שהיה שפל הגבהתו בתפלתך, ושח עינים יושע – דור ששח בעונו הושעתו בתפלתך, ימלט אי נקי – דור שלא היה נקי מלטתו בתפלתך, ונמלט בבר כפיך – מלטתו במעשה ידיך הברורין.

 

 

ג. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יט/א

…המגיס דעתו כלפי מעלה מאי היא דתנן שלח לו שמעון בן שטח לחוני המעגל צריך אתה להתנדות ואלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך

ד.  ספר בית אלקים – שער התפילה – פרק הראשון

והנה מצאנו (תענית י"ט) שהאשימו את חוני המעגל על שיצא מגדר זה בתפלתו, שאמר איני יוצא מהמעגל הזה עד שתרחם על בניך, שנראה שהיה שואל מהאל דרך חיוב והכרח, וכמו שאמרו (שם) כבן המתחטא על אביו, שהוא הבן המתגעגע על אביו, שהוא נוהג עמו שעושה לו כל רצונו, ושואל ממנו דרך ציווי והכרח, וכן עשה חוני שעגל עוגה ונכנס בתוכה, לרמוז כ"א לא היה מרחם על בניו היה נראה כאילו הם בתוך העוגה, כלומר שמורה לעולם שהוא כדורי, והם תחת צבאות ומזלות השמים, וכשרחם על בניו יצא מעוגה להורות כי אין שר ומזל שולט על ישראל כשהם צדיקים אלא שהמזל כפוף ונכנע תחתם, וכמש"נ על אברהם אבינו (בראשית ט"ו) ויוצא אותו החוצה (בר"ר פרשה י"ד) שהוציאו מחללו של עולם ואמר לו הבט וכו', שהמערכות הם תחתיו ולא הוא תחת המערכה, ונאמר לו (שם) כה יהיה זרעך, כלומר כמו שאתה למעלה מן המזלות כה יהיה זרעך, כלומר הזרע שהם מיוחסים לך צדיקים כיוצא בך:

 

ה.   ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי מוהר"ן קמא תורה קצו

וּכְשֶׁאַתָּה  מִתְפַּלֵּל  אַל  תַּעַשֶׂה  תְּפִלָּתְךָ  קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' (אָבוֹת פֶּרֶק ב') כִּי אָסוּר לָאָדָם לַעֲמד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר,  הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ

הוּא יַעֲשֶׂה  לוֹ  דַּוְקָא  אֶת  בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זֶה הוּא כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן  לִפְנֵי  הַשֵּם  יִתְבָּרַךְ  בְּרַחֲמִים  וְתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו, כַּמּוּבָא  בְּמָקוֹם  אַחֵר  (בהתורה  ט'  תיקונין סי' כ') וְזֶה: 'אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע', מִלְּשׁוֹן גְּזֵלָה,  כְּמוֹ  שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ"ב): "וְקָבַע אֶת קבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, הֵן פַּרְנָסָה  אוֹ  בָּנִים  אוֹ  שְׁאָר  צְרָכִים, אָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ וְלַעֲמד עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁדַּוְקָא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא  אֶת תְּפִלָּתוֹ,כִּי זֶה הוּא תְּפִלַּת קֶבַע שֶׁלּוֹקֵחַ הַדָּבָר בְּחָזְקָה בִּגְזֵלָה, רַק יִתְפַּלֵּל רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל:

 

ו. תענית דף כג:

חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה כי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה ונקטי ליה בשיפולי גלימיה ואמרו ליה אבא אבא הב לן מיטרא אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא לאבא דלא יהיב מיטרא ואמאי קרי ליה חנן הנחבא מפני שהיה מחביא עצמו בבית הכסא

 

ז. (מתורגם ע"פ ביאליק) אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה, וכשהיה העולם נצרך לגשמים היו החכמים משגרים אצלו, ובקש רחמים וירדו גשמים.

פעם אחת נצרך העולם לגשמים. שגרו אצלו שני תלמידי חכמים שיבקש רחמים. באו לביתו ולא מצאוהו. הלכו אצלו לשדה ומצאוהו שהוא עודר. נתנו לו שלום ולא הסביר להם פניו. לערב לקט עצים והלך לביתו. היה טעון העצים והמעדר על כתפו אחת וטליתו על כתפו שניה. כל הדרך לא היה נועל מנעליו, כשהגיע למים נעל מנעליו. כשהגיע לבין קוצים וברקנים הגביה בגדיו. כשהגיע לעיר יצאה אשתו כשהיא מקושטת, וכשהגיע לביתו נכנסה אשתו תחלה, ואחר כך נכנס הוא, ואר כך נכנסו החכמים. ישב לסעוד ולא אמר לחכמים: בואו וסעדו. פרס פת לתינוקות. לגדול נתן פרוסה אחת ולקטן שתים. אמר אבא חלקיה לאשתו: יודע אני שלא באו אצלי החכמים אלא בשביל גשמים, נעמד ונעלה לעליה ונבקש רחמים, אפשר שיתרצה הקב"ה וירדו גשמים, ולא נחזיק טובה לעצמנו. עלו לעליה. עמד הוא בזוית זו ואשתו בזוית זו ובקשו רחמים. קדם ועלה ענן מצד זווית של אשתו. כשירדו אמר להם: ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה. אמרו לו: יודעים אנו שהגשמים בזכותך ירדו, אלא יפרש לנו מר דברים אלו שהם תמוהים לנו: מפני מה כשנתנו לך שלום לא הסברת לנו פנים? אמר להם: שכיר יום הייתי ואמרתי: לא אתבטל. מפני מה היית טעון העצים על כתף זו והטלית על כתף אחרת? טלית שאולה היתה, על מנת כך השאילוה לי ועל מנת כך לא השאילוה לי. מפני מה כל הדרך לא נעלת מנעלים וכשהגעת למים נעלת? כל הדרך אני רואה, במים אין אני רואה. מפני מה כשהגעת לקוצים וברקנים הגבהת בגדיך? זה מעלה ארוכה וזה אין מעלה ארוכה. מפני מה כשהגעת לעיר יצאה אשתך מקשטת? כדי שלא אתן עיני באשה אחרת. מפני מה נכנסה אשתך תחלה ואתה אחריה ואחר כך אני נכנסנו? משום שאין אתם בדוקים לי. כשישבת לסעוד מפני מה לא אמרת לנו: בואו וסעדו? משום שלא היתה פתי מרובה ואמרתי: אל יחזיקו לי חכמים טובה בחנם. מפני מה נתת לתיוק גדול פרוסה אחת ולקטן שתים? זה יושב בבית וזה בבית המדרש. מפני מה קדם ועלה הענן מצד זווית אשתך ואחר כך מצד זווית שלך? משום שהאישה מצויה בבית ונותנת פת לעני וקרובה הנאתו, ואני נותן מעות לעני ואין הנאתו קרובה.

 

 

 תרגום:
 נראה לרבי אבהו [בחלום]: פנטקקה יתפלל ויבוא גשם. ירד גשם.
[ובחלומו פנטקקה התפלל שירדו גשמים ואכן ירדו גשמים.]שלח רבי אבהו [שליחים] והביאו את פנטקקה. אמר לו: מה מלאכתך?אמר לו: חמש עברות אני עושה בכל יום: שוכר זונות, מנקה ומייפה אתהתאטרון [מקומן של הזונות], כובס את בגדיהן, מטפח ורוקד לפניהן ומקיש בתוףלפניהן.אמר לו: ומה מעשה טוב עשית [שבזכותו הצלחת להוריד גשמים]

אמר לו: פעם אחת הייתי משפר את התיאטרון, באה אשה אחת ועמדה לה מאחורי העמודובכתה, ואמרתי לה: מה לך? ואמרה לי: בעלי חבוש [בבית האסורים], ואני מבקשת לראות מה אעשה ואפדנו [כלומר,להשכיר עצמה לזנות כדי להשיג כסף לפדותו] .

ואני [פנטקקה] מכרתי את מטתי ומצעי ונתתי לה את תמורתם, ואמרתי לה: הא לך, פדי את בעלך ולא תחטאי [בזנות].

אמרתי לו [ר' אבהו]: ראוי אתה להתפלל ולהיענות.

מקור:
איתחמי לרבי אבהו: פנטקקה יצלי ואתי מיטרא, נחית מיטרא, שלח ר' אבהו ואיתיתיה א"ל מה אומנך?

א"ל: חמש עבירן ההוא גוברא עביד בכל יום: מוגר זנייתה, משפר תייטרון, מעיל מניהון לבני, מטפח ומרקד קדמיהון ומקיש בבבויא קדמיהון.

א"ל: ומה טיבו עבדת?

א"ל: חד זמן הוה ההוא גברא משפר תייטרון, אתא חדא איתא וקמת לה חוריעמודא בכיי' ואמרית לה: מה ליך? ואמרה לי בעלה דההיא איתתא חביש, ואנא בעיא מיחמי מה מעביד ומפנינה.

וזבנית ערסי ופרוס ערסיי ויהבית לה טימיתיה. ואמרית לה: הא ליך פניי בעליך ולא תיחטיי.

א"ל: כדיי את מצלייא ומתעניא.

 

(ירושלמי תענית ד,ה)

עבודה פנימית-

לימוד בחבורות קטנות. לסכם בקבוצה, מהי נקודת המבט,העמדה הנפשית שמתוכה מתפלל המתפלל בסיפור.  מהי העמדה הנפשית של הקהל. מה המסרים של המספר ?

אסיף ודיון.

עבודה אישית. תרגיל כתיבה, הזכרות ותודה על 2 תפילות  אישיות שלי שמתחברות למשהו שעלה מהדיון והלימוד. למשהו מהעמדות הנפשיות שהתחדדו לי. אפשר לבחור אם להתמקד בעבר, במה שהיה או בהווה מה שאני רוצה להתפלל כרגע.

תפילה של מה שכתבתי…

שיתוף בזוגות על החוויה, מה התחדש לי בלימוד  ובתרגיל. הקשבה מלאה שיקוף והדהוד.

סבב סיכום, עם מה אני רוצה לצאת מהמפגש היום