"כי בשמחה תצאו" – ניתוק המערכת הסיבתית/ הרב דוב זינגר

הפתיחה לשבעה קבצנים:

אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים מַעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לִמְסר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל (שֶׁקּוֹרִין בַּאל) וּבְוַדַּאי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה בַּאל הוּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד, בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁמָּסַר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, בְּוַדַּאי הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד וְהָיוּ שָׁם כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה, וְכָל הַדֻּכָּסִים וְהַשָּׂרִים, וְהָיוּ שְׂמֵחִים מְאד עַל הַמִּשְׁתֶּה וְגַם הַמְּדִינָה הָיוּ נֶהֱנִים מִזֶּה שֶׁמּוֹסֵר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, כִּי הוּא כָּבוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד וְהָיָה שָׁם כָּל מִינֵי שִׂמְחָה: קַאפֶּעלְיֶישׂ [מקהלות זמר] וְקָאמֶעדְיֶישׂ [משחקי הצגות] וְכַיּוֹצֵא מִזֶּה, כָּל מִינֵי שִׂמְחָה, הַכּל הָיָה שָׁם עַל הַמִּשְׁתֶּה וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ שְׂמֵחִים מְאד עָמַד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִבְנוֹ: הֱיוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה עָתִיד לֵירֵד מִן הַמְּלוּכָה, בְּכֵן תִּרְאֶה שֶׁלּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת כְּשֶׁתֵּרֵד מִן הַמְּלוּכָה רַק תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה וּכְשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה-גַּם אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ עַצְבוּת, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה עַל שֶׁאֵין אַתָּה מֶלֶךְ כִּי אֵינְךָ רָאוּי לִמְלוּכָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהַחֲזִיק עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁאַתָּה יוֹרֵד מִן הַמְּלוּכָה אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה-אֲזַי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה מְאד

ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י'

מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ,

הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב-הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן וְהָעִקָּר-לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד, וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה':

אַךְ דַּע, שֶׁעַל-יְדֵי מָרָה-שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל-כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּב

דַּעְתּוֹ רַק עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם

הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (יִשְׁעַיָה נ"ה): "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל- יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן-חוֹרִין וְיוֹצְאִין

מִן הַגָּלוּת וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמּחַ, אֲזַי מחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן-חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת,

וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת כִּי עַל-יְדֵי

גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִילָה יב:) עַל בְּנֵי עַמּוֹן

וּמוֹאָב, דִּמְיָתְבָא דַּעְתַּיְהוּ מֵחֲמַת שֶׁלּא הָלְכוּ בְּגָלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה מ"ח): "שַׁאֲנַן מוֹאָב

מִנְּעוּרָיו וְכוּ', וּבַגּוֹלָה לא הָלָךְ, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ" וְכוּ':

וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל-יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל-כָּל-פָּנִים, כַּמְבאָר עַל

פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי" (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם לוֹ לִשְׂמחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה

לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלּא עָשַׂנִי גּוֹי, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: 'בָּרוּךְ אֱלקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ,

וְהִבְדִּילָנוּ וְכוּ' וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת' וְכוּ' מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּי לוֹ לִקַּח לוֹ שִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ

דַּעְתּוֹ כַּנַּ"ל(שַׁבָּת עז:): 'בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ', שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה לְמחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי הַמּחַ מְשֻׁחְרָר, וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב-הַדַּעַת כַּנַּ"ל, וְגַם לְמַעְלָה נַעֲשֶׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל-יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ:

שיחות הר"ן אות מג

עַל-יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת אֵינָם יוֹדְעִים מִשְּׁמוֹ וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁהַמֵּת כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ שֶׁיּאמַר שְׁמוֹ הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ כַּמּוּבָא וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמֵּת הוּא בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מְאד עַל-כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִשְּׁמוֹ וְהַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאד מְאד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא…

אות מד בְּעִנְיַן הַשֵּׁם שֶׁל אָדָם הַשֵּׁם הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד, וְדִבֵּר הַרְבֵּה מִזֶּה גַּם דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן הַפְּסוּקִים שֶׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר קדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן הַמַּתְחִילִין וּמְסַיְּמִין בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמוֹ

ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה כג

בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה עַל-פִּי מָשָׁל, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם שְׂמֵחִים וּמְרַקְּדִים, אֲזַי חוֹטְפִים אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחרָה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּעַל-כָּרְחוֹ לְתוֹךְ מְחוֹל הַמְרַקְּדִים, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ בְּעַל-כָּרְחוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ עִמָּהֶם גַם- כֵּן, כֵּן יֵשׁ בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, אֲזַי הַמָּרָה שְׁחרָה וְיִסּוּרִים נִסְתַּלְּקִים מִן הַצַּד אֲבָל מַעְלָה יְתֵרָה-לְהִתְאַמֵּץ לִרְדּף אַחַר הַמָּרָה שְׁחרָה דַּוְקָא, לְהַכְנִיס אוֹתָהּ גַם-כֵּן בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, בְּאפֶן שֶׁהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה שֶׁיְּהַפֵּךְ הַמָּרָה שְׁחרָה וְכָל הַיִּסּוּרִין לְשִׂמְחָה, כְּדֶרֶךְ הַבָּא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁאָז מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה מְהַפֵּךְ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחרָה שֶׁלּוֹ לְשִׂמְחָה נִמְצָא שֶׁחוֹטֵף הַמָּרָה שְׁחרָה וּמַכְנִיס אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחָהּ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, כַּמָּשָׁל הַנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (יְשְׁעַיָה ל"ה): "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"- שֶׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בּוֹרְחִים וְנָסִים מִן הַשִּׂמְחָה, כִּי בְּעֵת הַשִּׂמְחָה דֶּרֶךְ הַיָּגוֹן וָאֲנָחָה לַעֲמד מִן הַצַּד כַּנַּ"ל, אֲבָל צָרִיךְ לִרְדּף אַחֲרֵיהֶם דַּיְקָא, וּלְהַשִּׂיגָם וּלְהַגִּיעָם, לְהַכְנִיס אוֹתָם דַּוְקָא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ" וְכוּ'-שֶׁהַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְיִתְפְּסוּ אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם נָסִים וּבוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה, לְהַכְנִיס אוֹתָם בְּעַל-כָּרְחָם לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל כִּי יֵשׁ יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם הַסִּטְרָא-אָחֳרָא, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן הֵם בּוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה עַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ הַשִּׂמְחָה בְּעַל-כָּרְחָם, כַּנַּ"ל:

עבודה פנימית:

טופס תלויים-

מה גורם לי להיות שמח?

מה גורם לי לאבד את שמחתי?

מה גורם לי להיות ממש עצוב?

מה 'הורג' אותי?

מהי נקודת האל תלותיות שלי ?כלומר שכשאני שם ( שהיא בתוכי או אני בתוכה ) אני מרגיש חופשי שמח לא תלוי בדבר יודע שקיומי בלתי תלוי . מקבילה לשלא עשני גוי אצל ר' נחמן

מה יאפשר לי לעבור ממצב 2 או 3 למצב תלוי בה' בלבד .

חיבור תפילה לחופש.