כל המבקש רחמים על חבירו/ הרב דוב זינגר

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף צב/א

והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה א"ל דכתיב וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וגו'] וכתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו' כאשר אמר אברהם אל אבימלך

תיקוני זהר דף כב/א

ויפן כה וכה, אם אית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית אסורין דילהון… ויפן כה וכה וירא כי אין איש, אלא איש לדרכו פנו, בעסקין דילהון, באורחין דילהון, איש לבצעו מקצהו, בבצעא דהאי עלמא, לירתא האי עלמא, ולאו אינון מסטרא דאלין דאתמר בהון, אנשי חיל, יראי אלקי"ם, אנשי אמת, שונאי בצע, אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים, הב, הב לנא מזונא, וסליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש ככלבים, דאינון אומין דעלמא דצווחי לגביה ולית לון בשת אנפין, דלא אית מאן דקרא ליה בתיובתא, דיחזור שכינתיה לקודשא בריך הוא, דאיהי מרחקא מיניה, למהדר לגביה, ואדמיין לכלבים, דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ואינון ערב רב, דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין: תרגום חופשי – ויפן כה וכה (לראות) אם יש מי שיתעורר בתשובה לשבור בית אסורים שלו ….ויפן כה וכה וירא כי אין איש אלא איש לדרכו פנו בעסקים שלהם בדכים שלהם איש לבצעו בבצע של זה עולם לרשת זה העולם ואין הם מצד אלו שנאמר עליהם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע אלא כולם צווחים בתפילותיהם ביום הכיפורים ככלבים הב הב הב לנו מזון וסליחה וכפרה וחיים כתבנו לחיים והם עזי נפש ככלבים כאומות העולם שהם שצווחים אליו ואין בהם בשת פנים שאין מי שיקרא להם לשוב בתשובה שתחזור השכינה לקב"ה שהיא רחוקה ממנו לחזור אליו ודומים לכלבים שנאמר בהם ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם והם ערב רב שכל חסד שעושים לעצמם עושים

רבקה אמיתי

כֹּל אָדָם צָרִיךְ מִישֶׁהוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ.

מִישֶׁהוּ לַהֲגוֹת שְׁמוֹ בִּשְּׂפָתַיִם

שֶׁל אֱמוּנָה וְתִקְוָה וְחַיִּים לְהַחֲיוֹת מִישֶׁהוּ

אַחֵר וְכֹל אָדָם צָרִיךְ לֵב לְהַנִּיחַ עָלָיו יָדַיִם

שֶׁל אֱמוּנָה וְשֶׁל בְּרָכָה וְכֹל אָדָם צָרִיךְ זוּלַת

וְצָרִיךְ לָצֵאת וּלְהִכָּנֵס וּבְעִקָּר לָצֵאת מֵעַצְמוֹ

וְלִשְׁכֹּחַ אֶת עָצְמוֹ וְכַמָּה לְהִכָּנֵס וְכַמָּה לִהְיוֹת

מִישֶׁהוּ אַחֵר לְשָׁעָה, לְיּוֹם, לְבֶכִי. לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר.

כֹּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹד בִּפְנֵי אֱלֹקָיו וְלִצְעֹק דַּי וּמַסְפִּיק

הֲנַח לוֹ, הֲנַח לוֹ, הוּא זָהָב נָדִיר, הוּא אֶבֶן יְקָרָה הוּא בֵּן

שֶׁלְּךָ יָחִיד וּמְיֻחָד, תֵּן לוֹ טוֹב נִרְאֶה וְנִגְלֶה תֵּן לוֹ גַּם,

תֵּן לוֹ גַּם, לִהְיוֹת מְסֻגָּל לְהִתְפַּלֵּל. עֲזֹר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל

עֲבוּר מִישֶׁהוּ אַחֵר

המתפלל על חבירו – עבודה פנימית

בחברותא – חפשו מקום נוח ושקט . היזכרו בקושי – צרה שהייתם רוצים שחברכם יתפלל לישועתכם מקושי – צרה זו .שתפו את חברכם . המקשיב מוודא שהוא מבין את הקושי ויודע על מה בקשת התפילה . כסכום לשיחה מנסחים ביחד את הבקשה .

מחליפים צד

מתפללים –

בחר שם של ה' שאליו תפנה (למשל – ה', השי"ת , הקב"ה , אבא ,……….)
פתח במילות הודאה שלך לה' על מה שיש לך, במה זכית ועוד ללא קשר למצוקת החבר
פרט את הצרה של חברך , ובקש מה' ישועה לחברך מצרתו .ציין את שמו ושם אמו
חזור על בקשתך ,התחנן, נמק, הקש בדלת, צעק מלבך אל ה'
צעקה

ספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא קמא סימן כב

וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (בבא קמא צ"ב): המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה, כי מה שצריך לאותו דבר ואינו מבקש על עצמו הוא מחמת שהוא בבחינת אין, והוא בחינת תחלה, הינו קדם הבריאה, ומחמת שהוא בבחינת תחלה, על – ידי – זה הוא נענה תחלה:

[לכאורה אין לזה הענין חבור היטב למה שלמעלה. אך באמת מבאר זה הענין היטב למעין קצת, כי מבאר לעיל ולקמן, שבחינת תפלת ה' הוא בחינת קדם הבריאה, בחינת אין סוף, שזהו בחינת תחלה; ומחמת שזאת הבחינה היא בחינת אין, על כן אין מי שיזכה לזה, כי אם מי שהוא בבחינת אין, דהינו שהוא ענו באמת ומבטל עצמו לגמרי בתכלית הבטול כאלו אינו בעולם, עד שנכלל באין – סוף, ששם הוא בחינת תפלת ה' כנ"ל. ובזה מקשר היטב מה שמובא לקמן על מאמר רבותינו, זכרונם לברכה: 'אלעזר זעירא וכו', שחשדוהו בגדלות ועל כן חבשוהו' וכו', עין שם. ולכאורה אין קשר לענין פגם הגדלות להתורה הזאת, שלא נזכר כאן לכאורה מענין גדלות כלל. אך באמת על – פי הנזכר לעיל מבאר לעינים, שכל ענין זה לזכות לבחינת נעשה ונשמע הגבוה יותר, שהוא בחינת כלליות באין סוף, בתחלת הבריאה, כל זה אי אפשר לזכות כי אם על – ידי ענוה באמת, שהוא בחינת אין כנ"ל. ועתה מבאר היטב קשר ענין זה המתפלל על חברו והוא צריך וכו' להתורה הזאת, כי זה שמתפלל על חברו אף – על – פי שהוא צריך לאותו דבר, זהו בחינת ענוה, בחינת אין, שמבטל עצמו ואינו חושש על עצמו כלום, רק מרגיש צער ישראל חברו. ועל – ידי הבטול זה הוא נכלל באין, שהוא בחינת תחלה, בחינת קדם הבריאה, בחינת נשמע, בחינת תפלת ה' כנ"ל, ועל כן הוא נענה תחלה, כי הוא בבחינת תחלה כנ"ל]: