כמה צריך להשתדל?
ש.ש.ק. א-רעג: ספר רבינו משל לענין שטות העולם הזה, שכל בני העולם עובדים ומשתדלים בשביל פרנסתם, ונדמה להם שרק מחמת השתדלותם הם חיים וקיימים, ובאמת מקבלים פרנסתם רק מידו הרחבה יתברך. שפעם דרו בבנין אחד שני עשירים, אחד קמצן גדול ואחד בעל מכניס אורחים ובעל צדקה גדול. פעם בא עני אחד אל הקמצן ובקש ממנו נדבה עבור כדי שיוכל לשבור את רעבונו, אמר לו העשיר, הנה יש לי עצים שצריכים לחתכם לחתיכות קטנות, ובכן עבוד אצלי ואתן לך אחר כך לאכול עבור עבודתך. בלית ברירה עבד אצלו העני עבודה מפרכת זו, כשסיים עבודתו אמר לו העשיר שיפנה לבית שכנו העשיר הנדבן השוכן בבנין ושם יתנו לו מבוקשו. הלך העני לתומו לבית הכנסת אורחים, כי סבר שהעשיר שעבד אצלו משלם עבור אכילתו, ותיכף בהכנסו קבלו העשיר בעל הצדקה בכבוד גדול ונתן לו לאכול כדרכו. באמצע האכילה שמע המכניס אורח איך שהעני מתאנח ואומר, אני עבדתי היום קשה. שאלו המכניס אורח על עסק עבודתו, וספר לו כל המעשה שעבד אצל העשיר השכן ושלחו תמורת עבודתו לאכול כאן. נענה לו המכניס אורח ואמר לו: “רבי יהודי, עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם״.
שאלות ללימוד:
* מה המשפט שתופס אתכן ביותר?
* מה הרעיון מאחורי הסיפור הזה?
* האם רבי נחמן חושב שלא צריך בכלל השתדלות?
* איך אתן מבינות את המשפט ״עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם״?
* מה זה אמונה בשלמות?
למדנו הקטע הזה בקבוצה והיו הרבה דיונים בקשר להשתדלות. כמה מהנשים היו בתהליך של חיפוש עבודה, לכן היה הקטע מאד רלוונטי.
האם להשתדל? כמה להשתדל? אחרי הדיון קראנו הקטע השני והשלישי:
ש.ש.ק. א-רעד: פעם אמר רבינו: פרנסה נותן הקב״ה, ובני העולם אוכלים בחינם, אולם עובדים הם רק בגלל עוונותיהם.
הל׳ ערב ג,יד-טו: “אם היו זוכין לאמונה שלמה בהשי״ת, היינו להאמין שהכל מתנהג רק כרצונו יתברך לבד, אזי לא היו צריכין לעשות שום מלאכה ועסק, רק מלאכתנו היה נעשית על ידי אחרים, כמו שיהיה לעתיד, כ״ש: “ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו׳״. נמצא, שכל יגיעת העסקים והמשא ומתן נמשך רק מבחינת פגם אמונת הרצון, ומזה נמשכין כל ההכחשות והכפירות והשינויים במשא ומתן, שהכל נמשך רק מפגם אמונה, כי אם היה מאמין בשלמות שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך לבד, בודאי היה עושה המשא ומתן שלו באמונה שלמה ולא היה משנה בדבורו, ועל כן באמת צריכין התגברות גדול להנצל מכפירות והכחשות השכיחים במשא ומתן, ולהשתדל לעשות משא ומתן באמונה שלמה, שיהיה ההן הן והלאו לאו. ועיקר העצה לזכות לעשות משא ומתן באמונה היא להרבות בצדקה, כי על ידי צדקה ממשיכין הארת אמונת הרצון. ובאמת אם היינו כולנו זוכין לתן צדקה כראוי, כבר היה מתבטל המשא ומתן לגמרי, ולא היינו צריכין לעשות שום מלאכה ועסק כלל, כי על ידי התגלות הרצון זוכין לזה שיהיה המלאכה נעשית על ידי אחרים…״
שאלות לעבודה עצמית ותפילה אישית:
* תבחני תחום בחיים שאת נמצאת בו בהשתדלות. איפה האמונה שלך שם?
* באיזה תחום בחיים את חובה אמונה ובאיזה תחום יש לך חוסר אמונה?
* תנסי לחבר תפילה כדי לחזק את אמונתך שהכל בא מהשי״ת.