"אמרו אתם" לקראת פורים/ הרב דוב זינגר

 

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב/א

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו אמרו לו אמור אתה אמר להם מפני שהשתחוו לצלם אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים והיינו דכתיב כי לא ענה מלבו
רש"י וכי משוא פנים יש בדבר – איך זכו לנס הם עשו לפנים מיראה:

ספר בני יששכר – מאמרי חדש אדר –

מאמר ט א) מנהג ישראל תורה היא, נהגו להשתנות במלבושים שונים בזמן הסעודה ושמחת פורים, ולא דבר ריק הוא, והנה התבוננתי מן החרכים בתורתו של הרב המפורסם מהר"מ חאגיז שהוא לזכר מה שאמרו רז"ל [מגילה יב.] הם לא עשו אלא לפנים (מה שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר) אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים, על כן משתנים בזמן השמחה במלבושים שונים ולא ניכר הפנים של מי הוא, והוא דבר הנחמד בפשטיות המנהג:

 

ספר אמרי אמת – לפורים
אאז"ל אמר על הפסוק קול מלחמה במחנה שזה קאי על מלחמת עמלק שהוא גרם קלקול שבירת הלוחות, אף שמלחמת עמלק היתה קודם לזה אולם עמלק הכניס הרהור בלב ישראל, גם אמר אאז"ל שאלמלי עמלק לא היו צריכין כפיה על קבלת התורה, והנה כאשר נמחה עמלק משיגים הארת לוחות הראשונות דכן כתיב ועליהם ככל הדברים ואיתא בגמרא דקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה והרי פסוק זה נאמר בלוחות הראשונות ונראה מזה שעל ידי מקרא מגילה יכולין להשיג הארת לוחות הראשונות, ואיתא בגמרא מפני מה נתחייבו וכו' כליה וכו' מפני שהשתחוו לצלם והכוונה היא לחטא העגל, ואיתא שם הם לא עשו אלא לפנים וכו' והכוונה שזה לא היה בפנימיותם כי באמת ישראל תקנו חטא זה, וכתיב וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם וזו היא עצה שבכל עת שיהיה פקידה כמו בגלות בבל שהיתה פקידה כדכתיב כי לפי מלואת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם, יהיה נפקד גם חטא העגל, וזו היא טובה לישראל לפי שבכל עת שיש פקידה מתגברין כוחות הטומאה ואחר כך כשמתגברין עליהם נעשה תיקון, ולעתיד שתהיה הפקידה העיקרית איתא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן ולעתיד יהיה התיקון השלם:

 

[1]  איכה ג   כט   יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה: ל יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְבַּע בְּחֶרְפָּה: לא כִּי לא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲ­דנָי: לב כִּי אִם-הוֹגָה וְרִחַם כְּרב חֲסָדָיו: לג כִּי לא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי-אִישׁ: