לקראת פסח/ צוות בית מדרש להתחדשות
יציאת מצרים כמהפכה, מיכאל וולצר, [ספרי עליית הגג – פפירוס, תל-אביב, 1993]
השעבוד והדיכוי הם רעיונות-המפתח בסיפור יציאת מצרים, אבל ניתוחם אין בו כדי למצות את משמעותה של מצרים. שום משטר ישן אינו מדכא בלבד; הוא אף שובה לב, שאם לא כן היתה ההיחלצות ממנו קלה בהרבה. . .
ב וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן–בַּמִּדְבָּר. ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:. . .
לראשונה קראתי קטע זה לפני שנים רבות, בהיותי עול-ימים, והתמקדתי אז, כפי שאעשה עכשיו, באותן מילים מופלאות, "סיר הבשר". מודה אני ומתוודה שתשומת לבי נסבה אז פחות לחלקו הראשון של הביטוי מאשר למשנהו; למעשה, לא זכור לי כלל שהרהרתי על חלקו הראשון. מעולם גם לא תפסתי לגמרי מה בדיוק היה סיר הבשר, עד שהתחלתי לכתוב את הספר הזה. לכאורה, אוביקט פשוט, סיר לבישול בשר: אפילו בארצות הברית כיום אנו, או רובנו, יושבים על סירי הבשר שלנו. . . ניתן לומר שבית העבדים היה גם ארץ של מותרות בעיני היושבים בו לפנים (עמ' 40-41).
לאמיתו של דבר, קיימת בעבדות מעין חירות: אחד הנושאים העתיקים ביותר במחשבה המדינית . . . הוא שרודנות ופריקת-עול כרוכות זו בזו. העבד או הנתין הילדותי וחסר האחריות הוא חפשי במובנים שאזרח רפובליקני וקדוש פרוטסטאנטי לעולם אינם יכולים להיות. . .
[משה] העניק להם את מה שנקרא בימינו "חופש חיובי", כלומר, לא כל כך (כלל וכלל לא!) דרך חיים הפטורה מחוקים, אלא דרך חיים שלחוקיה יכלו להסכים, ואכן הסכימו. על הרעיון שמצב זה מכונה חירות נמתחה ביקורת רבה בספרות הפילוסופית של הזמן האחרון, ולפעמים בצדק אבל הוא נושא בחובו אמת עמוקה על תהליך השחרור.בני ישראל העבדים יכלו להפוך לבני חורין רק מרגע שנאותו לקבל עליהם את המשמעת של החירות . . . (עמ' 56-57)
עבודה.
כתוב שלושה דברים שאתה עושה מתוך חירות. לפחות אחד בתורהמצוות. ואחד בחיים הכלליים.
כתוב שלושה דברים שאתה עושה מתוך כפיה (עבדות). לפחות אחד בתורהמצוות. ואחד בחיים הכלליים.
בזוגות:
- א'. שתף דבר אחד מתוך חירות.
ב' שקף.
- א' איך אתה יוצא בדבר אחד מעבדות לחירות.
ב' איך אתה יכול לעזור לא' לצאת מעבדות לחירות.