מפגש 1

                                                                                    

בס"ד                                                                                                             חשוון תשע"ה

סיכום מתוך המפגש הראשון של החבורה למובילי חבורות

 

 

 

 

ברכה ראשונה:

כל אחד אומר את שמו מניין הוא והתשובה לשאלה מבלי להגיד את השאלה.

מי שיושב לשמאלו מנסה לנחש את השאלה שנשאלה. אם אינו מצליח מישהו אחר יכול לנסות (לרוב הרב דוב)

היו שאלות כמו מה החלום שלך בחבורה, מה הביא אותך להגיע, מה מעסיק אותך היום בעבודת ה' שלך וכו'.

 

הרב דוב דיבר קצת על החלום שלו שיהיו חבורות, המונהגות שלא על ידי "מקצוענים" אלא כל אחד בדרכו ובמקומו. הוא הציג קצת את "מבנה מוצע למפגשי חבורה"

 

התבוננו בפסוק "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו…."

הרב דוב ביקש התייחסויות לפסוק והתייחסות ל"נדברו" כנפעל.

 

הרב דוב מיקד את תשומת הלב בכך ששני אנשים מדברים והקב"ה הופך את זה לתורה, שניים מדברים והקב"ה כביכול מכניס את הראש ביניהם ומתעניין וזה הופך לתפילה כי מדברים עכשיו גם איתו[1].

 

 

תורה ל"ד של רבי נחמן

הרב דוב הסביר שיש שלש שלבים שאני לא זוכר מה הם.

בכל מקרה בחלק שלמדנו למדנו על כך שלכל אחד נקודת צדיק והוא בזה צדיק לחברו.

וחזרה לפסוק שלנו, כששנים מדברים ביראת ה' אזי נקודת הצדיק מופיע נקי, בלא לבושים אך גם כשמדברים שיחת חולין נקודת הצדיק מופיע אך הוא בלבושים.

 

עבודה בחברותות [2]

המטרה, "ריגול תעשייתי" לשמוע על החבורה של השני מה עושים שם, איך זה מתנהל וכו'.

 

איסוף:

משהו שהתחדש, ריגש או הפתיע בחבורה ששמעתי עליו

התברר שבחבורות נשים וגברים בסוסיא למשל  זה חידוש גדול שיש מנחה

שמענו על העבודה השנתית של חבורת כפר אדומים על הצדיק שבי. מבנה של ארבע מפגשים לצדיק, לקבל שיש, להכיר אותו להעניק ממנו.

דובר על יחידות לפי נושא

דובר על כך שהלימוד הוא לימוד משרה ולא "לימוד תורה" במובן הרגיל, והקושי של אנשים מורגלים בטקסטים לצאת מהרגלם

דובר על כך שהעיקר זה הדיבור אל וההקשבה ל..

ועוד…

המושג חבורה קיבל הרחבה, יש חבורות בתחילת הדרך וחבורת הנשים בסוסיא מתקיימת כבר עשר שנים, ירדנה נוסעת להעביר חבורה רחוק ממקום מגוריה, יש חבורות של מעט אנשים ויש חבורות של "כל החברה'" יש אוכל ויש בלי אוכל יש שיושבים ללמוד ויש כאלה שברוגז עם אלוקים.

 

מושג: "הילוך" מלשון הלכה אך בעבודה פנימית. זהו המכונה "עבודה" בדיסציפלינות שונות. לקחת את הרעיון ולהפוך אותו להילוך. הרב דוב אמר שכל המהלך בנוי על ההתוויה של ר' נחמן: להפוך את התורות לעצות את העצות לתפילות.

 

הילוך

לשבת ולכתוב תפילה. תפילה על החבורה.

 

התבנית שהרב דוב הציע:

א.      פניה (כינוי, שם, )

ב.       הודיה על…

ג.        בקשה

 

(מישהו שאל מדוע לקבוע תבנית והרב דוב התעקש להציע)

שניים מהמשתתפים הקריאו את תפילתם.

 הרב דוב שאל איך נראה לנו שתפילה בפועל תתקבל בחבורות? האם יהיו מוכנים? יירתעו?

התקבלו תגובות רחבות למדי – החל מהברוגז עם התפילה עד חבורות שיעוטו על זה.

 

איסוף

בגדול הייתה התרגשות על המפגש ושמחה לקראת הבאות.

הרב דוב הציע בזהירות את כוונתו העקרונית – לסייע לחבורות שירצו.

 

לסיום אני מבקש מחבורות התפילה להתחזק בתפילה גם לרפואת הרב יהודה יהושע בן איטה בריינדל (גליק)

"כי אצל הקב"ה הכל אפשר"

 

רשימת המקומות המשתתפים:

גבעת שמואל, סוסיא גברים, סוסיא נשים, עתניאל, אשכר, אפרת, ירושלים, מודיעין, עפרה, כפר אדומים, ראש צורים…

 

 



[1] הרב דוב אוהב לספר על הרב בנציון פריימן זצ"ל שהיה מסתובב בין התלמידים ואם היה רואה שניים מדברים בלימוד היה ניגש כאילו לא רוצה לפספס איזה דיבור עסיסי בלימוד – התמונה הזו עולה לי כשהוא מתאר את היחס בין ויקשב ה' וישמע לבין אז נדברו

[2] עדיף עם אנשים שלא מכירים או פחות מכירים