מפגש 3
בס"ד, מקו"ח, ד' חשוון התשע"ה.
אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ
וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ מלאכי ג', טז
מפגש 3 – וקנה לך חבר
הצדיק הקדוש רבי אהרן גולדשטיין, הרב מברסלב, מגדולי תלמידי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, נולד בשנת ה'תקל"ה לאביו רבי משה – רבה של קרסין.
עוד בצעירותו אמרו עליו תושבי קרסין: "יפה כח הבן מכח האב", זאת למרות שאביו היה רב גדול ומופלג בתורה ויראת שמיים. גם אביו ראה את מעלותיו הגדולות של בנו ומסר לו את רבנות קרסין בעודו בחיים.
רבי נחמן מברסלב שצפה ברוח קודשו במעלותיו של רבי אהרן, רצה שיהפוך לתלמידו. פעם ראה אותו טובל במקווה ואמר לתלמידיו: "הוא טבל יפה, כשיתקרב אלי הוא יטבול יפה יותר".
רבי אהרן ואביו היו מתלמידי הצדיק הקדוש רבי אהרן מטיטייב, ואף על פי ששמע רבי אהרן אודות רבינו הקדוש לא התקרב אליו כי היה לו כבר רבי שאליו היה מקושר.
בעת שרבינו התגורר במדוודיבקא הגיע רבי אהרן לביקור בבית דודו שהתגורר בסמוך לבית רבינו בעיר והיה אף הוא מתלמידי הרבי מטיטייב. כשהגיע, עוד טרם הספיק לנוח מהדרך, שלח רבינו אנשים לקרוא לו לביתו. רבי אהרן סר תיכף ומיד לבית רבינו וכשנכנס נתן את ידו לשלום, כנהוג. רבינו תפס את ידו – שהייתה קרה מהנסיעה – אחז בה כמה רגעים ואמר לו: "ידך קרה מאוד. אמנם אתה בא מנסיעה, אולם שמעתי שאתה רב וחכם גדול, ואם כן, היה עליך לחמם הידיים, כי עיקר החכמה מהידיים. בפרט שמסתמא הסמיכך אביך, ששמו משה, ויקוים בך 'כי סמך משה את ידיו עליו'".
רבינו הקדוש עדיין אחז בידו של רבי אהרן והמשיך: "אצלי תחמם הידיים! היינו האמונה, כי הכתוב מעיד על משה 'ויהי ידיו אמונה' ואצלי העיקר הוא אמונה".
רבי אהרן הבין שיש לרבינו כוונה מסוימת במה שאמר, אך לא הבין מה הכוונה. בתוך כך הזמין אותו רבינו להתפלל יחד עימו תפילת ערבית ולאחר מכן ביקש שיסעד איתו את סעודת הערב.
משניגשו לסעוד, אמר לו רבינו: "כעת כבר התחממו ידיך, ותוכל שוב לקיים נטילת ידיים לסעודה, אך תקיים את הפסוק 'וישא אהרן את ידיו ויברכם'". וכך עשה רבי אהרן, נטל ידיים ובירך בקול.
לאחר מכן, אמר רבינו לרבי אהרן: "כעת אתה 'נקי כפיים', והיות שאתה רב בישראל, ויושב על כסא המשפט, אתה צריך להיות גם 'בר לבב', לצרפו ל'נקי כפיים'", נאנח רבי אהרן אנחה גדולה ואמר: "והיכן משיגים בר לבב…?", השיב לו רבינו: "הרי אצל אהרן הכהן נאמר 'ונשא משפט בני ישראל על ליבו' בוודאי זה הלב הוא בחינת לוחות, בחינת 'כתבם על לוח ליבך' אבל צריכים להיזהר מאוד שלא יהיה בחינת 'חרפה שברה ליבי' חס ושלום". רבי אהרן, שהבין כי כוונת רבינו ללמדו, שידע איך לנהוג במשפט, בדיני תורה המגיעים אליו, על מנת שיהיה בחינת 'בר לבב', החל לבכות.
המשיך רבינו ואמר לו: "יש תיקון לשבירת הלב, לקשר את ליבו לנקודה השייך לו בעת הזאת", וגילה לו אז את המובא בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ל"ד, שהצדיק הוא שורש נשמות ישראל וישראל הם הענפים שלו, והצדיק מושל, ועיקר הממשלה היא להאיר ולעורר לב בני ישראל לעבודת השם. כשהמשיך רבינו ואמר לו שהצדיק הוא בחינת 'מלאפום', שפיו מלא מים כפי שמובא בתורה הזאת, ראה רבי אהרן שאש יוצאת מפי רבינו הקדוש ורעד בפחד גדול וקם מהספסל עליו ישב ואמר: "אני רואה ומבין שאתם תהיו אדמו"ר גדול ומפורסם, מבקש אני מכם שאזכה בעולם הבא להבין שיחת חולין שלכם", ורבינו בירכו שיזכה לכך.
לאחר מכן סיפר רבי אהרן על אותה פגישה עם רבינו הקדוש שנמשכה עד סמוך לעלות השחר, ואמר שאם לא בא לעולם רק בשביל אותו הלילה, זה כבר מספיק לו.
כעבור כמה זמן נסע רבי אהרן יחד עם אביו אל הצדיק רבי אהרן מטיטייב, שהיה כבר מבוגר מאוד, אמר לו הצדיק: "רואה אני עליך שטעמת טעם חדש בעבודת השם. ספר לי היכן?", שח לו רבי אהרן על הרבי הצעיר, נכד הבעל שם טוב, שמתגורר במדוודיבקא ויודע ברוח קודשו מחשבות כל הבאים אליו. הרים הצדיק עצמו מכיסאו ואמר: "זה השיג מעת בואו מארץ ישראל, כי גם מקודם ארץ ישראל היה בעל השגה גדול, אך מעת בואו מארצנו הקדושה משיג בכל פעם השגות גדולים ביותר, וטוב לחסות בצילו הקדוש".
כשקבע רבינו את משכנו בעיר ברסלב בסוף שנת ה'תקס"ב, לאחר שהתגורר גם בזלאטיפולי, עשה התעוררות בין תושבי העיר ברסלב שצריך להיות רב כשר לעיר, והביאו את רבי אהרן ובני משפחתו להתגורר בברסלב ולשבת על כיסא הרבנות. פעם התבטא רבינו ואמר: "אפילו לסוסים שהביאוהו לעיר ברסלב, עלינו להודות".
רבי אהרן שימש כבעל תפילה בתפילת שחרית של הימים הנוראים אצל רבינו הקדוש, ורבינו היה קורא אותו: "בעל התפילה הכשר שלי".
רבינו הקדוש העיד עליו שנכנס תחת החופה עם כתונת נקיה מחטא, וכשהוא טבל במקווה, טבל עם ייחודים כאלו, שהיה יכול לחמם את המקווה.
כאשר גילה רבינו הקדוש את 'התיקון הכללי' ייחד על כך שני עדים, אחד היה רבי נפתלי מנעמירוב, והשני היה רבי אהרן מברסלב. וכך אמר רבינו: "הנני מיחד אתכם לעדים נאמנים… אני מוכרח לחזק את דברי בעדים כשרים על עניין שרוב העולם נכשלים בו, ובוודאי שתיקון זה טוב ומועיל הוא לכל דבר".
פעם נתן רבי אהרן סטירה למישהו, וכשבא אל רבינו רצה להוכיח שהיה צודק בזה שנתן את אותה הסטירה, ענה ואמר לו רבינו בלשון תימה: "שאתה לא תהיה צודק? על זה אני לא חושד אותך! אבל לא הוצרכת לתת סטירה..", ולמדו מכך חסידי ברסלב שאפילו אם אדם צודק, שלא יעשה דין לעצמו.
כשיצא רבנו מברסלב להתגורר באומן בקיץ שנת ה'תק"ע, יצא עמו גם רבי אהרן הרב מברסלב כדי לדור עמו באומן, כי רצה להיות סמוך וקרוב לרבינו. כשהגיעו ימי ראש השנה, קיבל רבינו מכתב מתושבי העיר ברסלב, ובו שטחו טענותיהם לפני רבינו, שהיות ועתה מגיעים ימי ראש השנה ואין להם רב בקהילתם, כי רבי אהרן נסע מהם, וטענו ואמרו: "אם אתם עזבתם את העיר הרי אין בפינו זכות טענה על זה, אולם מדוע לקחתם עמכם את רב העיר?", ועל כן ביקשו מרבינו שישלח אליהם בחזרה את רבי אהרן.
הראה רבינו את המכתב לרבי אהרן. שאל רבי אהרן את רבינו: "האם אסע חזרה ולא אהיה עם רבינו בימי ראש השנה?", ענה לו רבינו: "אינך יכול לצייר לך את הצער שיהיה לי כשלא תהיה עמנו כאן על ראש השנה". שאל שוב את רבינו: "אם כן אשאר כאן?", ענה לו רבינו: "והרי הם צודקים!", שאל שוב רבי אהרן: "אם כן, אסע?", ענה לו רבינו שוב כמקודם, שאינו יכול לצייר לעצמו הצער שיהיה לו אם לא ישאר על ימי ראש השנה. שאל שוב כנזכר לעיל, וענה לו רבינו שוב כנ"ל, וכך שאל כמה פעמים, כי כך היה דרכו של רבינו לצוות במפורש לעשות כך או כך.
החליט רבי אהרן לעצמו ונסע חזרה לעיר ברסלב. בדרך פגש את רבי נתן ורבי נפתלי כשהם נוסעים אל רבינו, וכשראו אותו שאלוהו: "כעת, לפני ראש השנה, נוסעים מרבנו?", סיפר להם רבי אהרן את סיבת נסיעתו, אמרו לו: "אנחנו, אפילו אם היה רבינו מגרשנו בקורות הבנין, לא היינו נוסעים. הייתכן לבלי להיות אצל רבינו בימי ראש השנה?!".
באתה שנה, חסרו ב'קיבוץ' אצל רבינו שני אנשים: רבי אהרן, שהיה אחד מגדולי התלמידים, ויהודי בשם בערל, מפשוטי חסידי ברסלב. אמר אז רבינו: "אהר'לה איננו ובער'לה איננו". ומזה למדו חסידי ברסלב, כי לעניין ראש השנה אצל רבינו, שווים כולם, הקטנים והגדולים.
פעם גילה רבינו לרבי אהרן כי יסתלק מן העולם בחודש אב. אי לכך, במשך 19 שנה נהג לערוך סעודה גדולה מדי ראש חודש אלול, והיה בשמחה גדולה שיש לו עוד 11 חודשים של חיים, כי כל כך האמין בדברי רבינו שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם.
ידידות אמיצה שררה בינו ובין רבי נתן מברסלב, בחיר תלמידי רבינו. עוד בתחילת התקרבות רבי נתן, אמר לו רבינו: "מעתה תקיים 'עשה לך רב' – אני אהיה לך לרב, וכשיבוא רבי אהרן יהיה הוא לך לחבר ותקיים בו 'וקנה לך חבר'". ואכן, תדיר היה רבי אהרן רגיל לכנות את רבי נתן: 'חברי'.
בחודש תמוז ה'תר"ה, כשהסתלק רבי נתן, נפל רבי אהרן למשכב, קרא לבניו ואמר להם: "אומרים שאני גאון ולמדן, אי לכך מובן שבחרתי לי דרך חיים טובה ביותר, הלא היא התקרבותי לרבינו. את הדרך הטובה הזאת ברצוני להוריש לכם", ועוד זעק רבי אהרן ובכה: "חברי היקר! כל האוצרות של הרבי נותרו אצלך!…".
ביום א' לחודש אב שנת ה'תר"ה, בהיותו בן 70 שנה, נסתלק רבי אהרן לשמי מרומים ונטמן בבית הקברות העתיק של ברסלב.
רבי אהרון – מגדולי תלמידי רבינו נחמן מברסלב, ואחד העדים על 'התיקון הכללי'. שימש כרבה של העיר ברסלב בפקודת רבינו הקדוש.
חיבר פירוש על התורה בדרך פרד"ס על פי הקדמות רבינו הקדוש, וחיבור על ששה סדרי משנה על דרך החסידות. כיום הכתבים אינם בנמצא.
חי בשנים: תקל"ה-תר"ה. נפטר בגיל 70. מקום מנוחתו: ברסלב, אוקראינה.
"על ידי סיפורי מעשיות של צדיקים, ממשיכין אורו של משיח בעולם" (ספר המידות)
סדר העבודה:
עיין בסיפור חייו של רבי אהרון. מה לדעתך הוא שגרם לרבי אהרון לרצות להיות בקרבת רבינו?
1. שב מול חברך כדקה.
2. הרגש וכתוב, מה חברי היה רוצה למצא בי.
3. אמת מולו מה שכתבת ומה שכתב הוא.