מפגש 9
בס"ד י'ד טבת, התשע"ה
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ
ס"ת: תהלים תשובה
חבורה מפגש 9
המנהג: "נוהגים לאמר בסיום שמונה עשרה – קודם יהיו לרצון השני – הפסוק של שמו.
המקור: בכף החיים (או"ח, סו"ס קכ"ב) כתב: "טוב לאמר פסוק אחד מן התורה או מן הנביאים או מכתובים קודם יהיו לרצון המתחיל בשמו וסיים בשמו". וכן הביא בערוך השולחן (סי' קכב, ח) "…ועוד נוהגים לומר פסוק המתחיל באות של שמו ומסיים באות של שמו". ספר המנהגים חב"ד עמ' 12
בספר טעמי המנהגים הביא בשם זרע קודש: "טעם שתקנו לנו הקדמונים לומר בסוף תפילת ח"י פסוק שרומז בו שמו של אדם שהפסוק מתחיל ומסיים באותיות התחלת וסיום שמו, כי השם של אדם רומז על בחי' חיותו שיש לכל אחד מישראל חלק אלקי קדוש. ואת זה לעומת זה עשה אלוקים וחס ושלום כשהס"א מתגברת נופלים שמות בני ישראל בגלות בין הס"א ואוה"ע, ובזה שאומר הפסוק בסוף תפלת י"ח שמתחיל ומסיים באותיות התחלת וסיום שמו בזה הכח ייקח את שמו מבין הסט"א שלא יהיה בגלות ביניהם ויהיה שמו רק בקודשה".
הסגולה: על הפסוק "ותושיה יראה שמך" (מיכה ו,ט) אומר רש"י: "מכאן שכל מי שאומר בכל יום מקרא המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו התורה מצילתו מגיהינום".
ובקיצור השל"ה (ד',פ') כתב: ידוע מה שנכתב לעיל בעניני גיהנום וכן הוא בספר הכוונות בעניין חיבוט הקבר, הרשעים אינן יודעים שמם בקבר, ומכין אותם מכות אכזריות ומי שאומר בחייו כל יום פסוק אחד המתחיל בתחילת אות משמו וסיים בסוף אות משמו דהיינו אותו השם העולה עמו לספר תורה שהוא שם הקדוש . . ומי שאומר פסוק כנ"ל, היא סגולה שלא לשכוח שמו . . ויאמר אותו בשמונה עשרה קודם יהיו לרצון בסוף התפילה.
האותיות של פסוקי השמות שאומרים אותם בשמונה עשרה, הם האותיות שבתורה שמטהרים את הנשמה שבגוף מלכלוך הגוף, וכשקוראים קריאת שמע שעל המיטה כמו שצריך לקרוא, כל אחד אומר לפי כוחו "בידך אפקיד רוחי" מפנימיות הלב על ידי האותיות של פסוקי השמות זוכים שנותנים לנו לעמוד ליד הדלתות הפתוחות ולראות מה קורה בהיכלות שלמעלה".
1. כתוב את הפסוק שלך (הכי טוב: בדפוס, עם ניקוד, וטעמים).
דע, שיכולין לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיצייר במחשבתו הצעקה ויכנוס קול הצעקה במחשבה ויצייר בדעתו קול הצעקה ממש עם הניגון כדרך שצועקין ויכנוס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל. (שיחות הר"ן אות טז)
2. צעק את הפסוק שלך, לאט, מילה מילה, בקול דממה דקה.
צריך לצעוק מעומק הלב בבחינת: "ממעמקים קראתיך ה' ", מעומקא דלבא, ועל-ידי-זה נתגלים עצות עמקות שיודעים לתת עצה לנפשם כל אחד ואחד מה שצריך. (קיצור ליקוטי מוהר"ן תינינא ה')
3. צעק את השם שלך בקול דממה דקה – מעומק הלב.
"עיקר הוראת התשובה על-ידי דוד המלך, ועיקר התשובה של דוד המלך הוא ספר תהלים, שאמרו בהתעוררות גדול מאד וברוח-הקדש, עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא יכול למצוא את עצמו בתוך ספר תהלים, ולזכות לתשובה על-ידי אמירת תהלים כנ"ל: וזהו: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו"-סופי-תיבות הם אותיות תהלים ואותיות תשובה כי על-ידי תהלים זוכין לתשובה, שהיא בחינת שמות בני ישראל הבאים מצרימה, להזדכך שם".
(ליקוטי מוהר"ן תנינא עג')
3. מצא גילויים לכוחות/מאפיינים שלך, בפסוק של השם שלך, וספר עליהם לחברותא.
4. עיין בפסוק של החברותא שלך וספר לו מה אתה מגלה עליו מתוך הפסוק שלו.