ניגון אותיות התפילה/ רחלי וינשטוק

 

מתוך "סיפורי מעשיות" , רבי נחמן מברסלב, "מעשה משבעה קבצנים"-

"כי יש שני צפרים: אחד זכרו אחת נקבה, והם רק זוג אחד בעולם, ונאבדה הנקבה והוא הולך ומחפש אותה, והיא מחפשת אותו, והיו מחפשים הרבה זה את זה עד שנתעו וראו שאין יכולים למצא אחד את חברו ונשארו עומדים ועשו להם קנים: זה הצפור עשה לו קן סמוך למדינה אחת משתי המדינות הנ"ל, …. וכן היא עשתה לה גם כן קן סמוך למדינה השניה …. וכשמגיע הלילה, אזי אלו הזוג צפרים מתחילים כל אחד ואחת לילל בקול יללה גדולה מאד, כי כל אחד מילל על זוגו כנ"ל, וזהו הקול יללה שנשמע באלו שתי המדינות … אך אין אתם יכולים לבוא לשם, כי כשתתקרבו לשם לא תוכלו לסבל את קול היללה, מאחר שגם כאן אין אתם יכולים לסבל ואתם מכרחים גם כן לילל כנ"ל, כשתגיעו לשם לא תוכלו לסבל כלל. וביום…  אי אפשר לסבל השמחה שיש שם, כי ביום מתקבצים שם צפרים אצל כל אחד ואחת מהזוג הנ"ל, והם מנחמים ומשמחים את כל אחד ואחת מהזוג הנ"ל בשמחות גדולות מאד מאד ואומרים להם דברי תנחומין, שעדין אפשר שתמצאו זה את זו, עד שביום אי אפשר לסבל את גדל השמחה שיש שם. וקול הצפרים שמשמחים אותם אינו נשמע למרחוק, רק כשמגיעים לשם, אבל קול הזוג הנ"ל שמיללים בלילה, הוא נשמע למרחוק, ואי אפשר לבוא לשם מחמת זה כנ"ל. אמרו לו (היינו החכמים הנ"ל אמרו לזה שצוארו עקם): ואתה יכול לתקן זאת. השיב: אני יכול לתקן זאת, כי אני יכול לעשות ולכון כל הקולות שבעולם (היינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו ולכון ממש כמו איזה קול שיהיה). גם אני יכול להשליך קולות, היינו כי אני יכול להשליך קול, שבכאן במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל, רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול, ועל כן אני יכול להשליך את הקול של הצפורה, שיגיע סמוך למקום הצפור, וכן להשליך קול הצפור, שיגיע סמוך למקום הצפורה, ולהמשיכם יחד על ידי זה (ועל ידי זה יתתקן כל הנ"ל). "

 

ליקוטי מוהר"ן, תורה מ"ב-

"נִמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין וְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה' "

 

רבי נתן, ליקוטי הלכות, הלכות אפוטרופוס הלכה ג', ה:

"כי קול הנגינה יקר מאד מאד ויש לו כוח גדול לעורר את האדם היינו לעורר את המוחין בבחי' קול מעורר הכונה. אבל עיקר שלימות הקול הוא כשמקשרין אותו אל הדיבור בקשר אמיץ וחזק שזה עיקר בחי' כלל כל הייחודים לייחד ולחבר הקול עם הדיבור … וזהו בחי' מה שצריכין לחבר ולקשר הדעת אל הלב שזה עיקר שלימות הדעת האמתי כ"ש וידעת היום והשבותה אל לבבך כ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א."

 

מתוך הקדמה ל"אורות הקודש", מאת הרב הנזיר-

"על משכבי לא שכב ליבי, גורל חיי היה על כפות המאזניים. והנה בוקר והשכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה, בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכור לנו אהבת הקדמונים, ואקשיב, והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחרי התפילה, מהרתי לבשר במכתב, כי יותר מאשר פללתי מצאתי, מצאתי לי רב"

 

עבודה פנימית

  1. לקחת קטע מהתפילה עם כמה מנגינות/ כמה ביצועים. ולהשמיע .

איזה רגש מעורר בכם כל קטע?

 

איפה הדהד לי הניגון  בגוף?

לאיזה ביצוע הייתי הכי זקוקה עכשיו?

 

2. לחוש תפילה כשיר אהבה, שיר שמחבר אותנו לבוראנו.מה יכול לעזור לי לשיר את התפילה כשיר אהבה?

 

3. חיבור מנגינה אל המילים-

שלב ראשון לשיר רק את המנגינה, אח"כ לקרוא את המילים בקול ללא מנגינה.

שלב שני- לשיר את המנגינה ביחד עם המילים.

מה קרה למילים? איזה מילים פתאום שמעתי אחרת?

מה קרה למנגינה? איך מרגישה לי המנגינה כאשר אני מצרף לה מילים?

4. הלחנה קשובה בחבורה:

א. לקחת פסוק, בשלב הראשון להדהד אותו בעצימת עיניים לתוכנו.

ב. כל אחד מבני החבורה אומר מילה אחת מהפסוק וכולם חוזרים אחריו.

ג. בסבב השני כל אחד אומר את הפסוק בניגון פנימי שיוצא לו, שאר החבורה מאלתרת איתו ומעניקה לו גיבוי קולי (מומלץ להקליט!)