נסיון
החבורה
קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו כי עי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים שלו ובפרט אם יש להאדם ידיעה והשגה לדעת ולהכיר לחברו בבחינת הנשמה ואם יש איזה חבר מהם בצרה צריכים כולם לשתף עצמם בצערו או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו ויתפללו עליו וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו ומאד הזהירני מורי ז"ל בענין אהבת החברים שלנו של חברתינו.
שער הכוונות – דרושי ברכת השחר
מבנה מוצע למפגשי חבורה
א. ברכה ראשונה
ב. לימוד משרה משותף
ג. סדר העבודה (הולכת הלימוד לתוך מציאות החיים )
ד. לחם הפנים . ( כיבוד תכ"ד חיזוק הידידות והארת הפנים )
ה. ברכה אחרונה
פירוט –
א. ברכה ראשונה – תפקידה להכניס מהחוץ פנימה .
יכולה להתקיים בדרכים רבות .שתי דרכים מובהקות –אחת ; מילה של כל אחד מהשותפים על מקומו ,הרגשתו כרגע .הנחיות לדוגמא – מה יאפשר לי להיות נוכח כאן יותר , הרגשתי כרגע , מה אני הכי רוצה שיקרה כאן היום . השניה ; בקשה מאחד המשתתפים לענות במספר משפטים מה הכי מעסיק אותו לאחרונה , משהו מעניין שהוא בא איתו ,ספור מצחיק שקרה לו הבוקר , ניגון (מומלץ קבוע) וכדו'
ב. לימוד משרה משותף –
הלימוד המשרה כשמו כן הוא תפקידו להתחיל את המפגש מתוך לימוד ומפגש עם מקורות הטומנים בחובן ,חיים חיות וחכמה פנימית .הלימוד ראוי שיתמקד בכתוב ויכתיב את שפתו ללומדים .הכוונה ללמוד את שפת הדבור של המקור ולא ל'קחת' אותו בשלב זה לתוך חייהם ומקומם של הלומדים . אנו לומדים בענווה את הכתוב . משותף ,הכוונה שאין זה 'שעור' אלא שהמלמד- המנחה ,מניח את הדברים לפני השותפים ,גם הוא מקפיד שלא ל'נצל' את המקור להזדמנות להטיף ולהוסיף מידיעותיו מעבר לנדרש להיות המקור נגיש ומובן לכלל הלומדים . בדרך כלל הלימוד יתרחש בפורום של כלל הלומדים ,בישיבה סביב שולחן אחד ובהנחיית אחד מבני החבורה .
ג. סדר העבודה – בשלב זה , יצטרפו למקור שאלות הדרכה והנחיה שמטרתן למשוך את הלומדים לתוך עבודה פנימית .מלימוד משרה אנו עוברים ללימוד פועל ומשפיע .
אופי השאלות יהיה בנוסח שאלות אימוניות שלא רק פותחות ומבררות אלא יש להם מגמה של פעולה ושינוי . שאלות לדוגמא באתר
ד. לחם הפנים – החבור בחבורה הינו בקומה שלימה . היינו ביחד בתורה ,בעבודה וכעת העת לגמילות חסדים . כל פעם אחד מהחברים ,יתמנה לפרנס היום .הוא יארח את האחרים מפתו ובאותה הזדמנות ישתף ויספר לחברים על חייו ,ילדותו משפחתו מחשבותיו ודברים נוספים היוצאים מהלב . לאחר הסיפור (שיש לקבוע לו זמן מסגרת קבוע מראש ) ישתפו החברים בקצרה במה ששמעו ,כל אחד יאמר למשל דבר אחד שתפס אותו בעת הדבור .כמו"כ ניתן לשאול שאלות , כדי להתמקד ניתן למשל לתת למספר שאלות בכתב והוא יבחר את אחת השאלות ויענה עליה וכדו' .כל זאת כדי שהספור לא 'יעלם' אלא יזכה לתגובה כל שהיא .
ה. ברכה אחרונה – לפני סיום ,ראוי להתכנס לשים לב למה שהיה היום , מתוך נוכחות
מלאה . ישנן דרכים רבות לסיים ; למשל – כל אחד יאמר מילה של מה שהיה היום , המנחה עובר בקול על סדר היום וכולם מקשיבים ופורשים לנגד עיניהם את מה שהיה ,
ניגון , מספר משתתפים מוזמנים להגיד למישהו משהו , שקט תוך כדי התבוננות סביב ותשומת לב לחברים ועוד . ה'אריזה' הסופית חשובה ,בלעדיה ישנה תמיד זליגה בסוף הפגישה מפנים לחוץ , דבר שמפזר ופוגע בכבוד ההתרחשות .
מבנה זה הוא מבנה בסיסי ומתאים ליחידת זמן של כמה שעות . באופן הראוי יהיה המפגש השבועי בסיס למעגלי עבודה נוספים ,בראש וראשונה עבודה אישית , על בסיס יומי ומעגל נוסף יכול להיות בקבוצות קטנות של שניים שלושה שנפגשים בפועל או אפילו טלפונית כדי לברר מה קורה כיצד מתקדמים וכדו' ההתכנסות בחבורה במקרה זה תהיה השיא והפרי של העבודה האישית .
במקרה שאין למשתתפים את הזמן הזה , ניתן לגרוע ולצמצם ,למשל לקיים את הסעודה ביתר צמצום או אחת למספר מפגשים , או לצמצם את זמן הלימוד וכדו '