"קול דודי דופק"- על פתח הבית של הדופקים בתשובה/ רחלי וינשטוק ורננה אייזנברג
ספר ליקוטי הלכות – הלכות קריאת שמע הלכה ה
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹר בַּבֹּקֶר, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא שֶׁנִּשְׁלַם עַל – יְדֵי הַתְּשׁוּקָה שֶׁל כָּל הַלַּיְלָה, אֲבָל בַּלַּיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, תְּחִלַּת הַיּוֹם, אָז לֹא נִשְׁלָם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא וְאָז הָאוֹר מַגִּיעַ רַק בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ה) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק וְכוּ', בִּבְחִינַת (שָׁם) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לְהָאָדָם שֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה בִּבְחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, בִּבְחִינַת גָּלוּת, וּמֵאִיר עָלָיו הִתְנוֹצְצוּת גָּדוֹל בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו בִּבְחִינַת (שָׁם א) מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. וְעַל – כֵּן אַחַר כָּךְ מִיָּד נֶעְלָם וְעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהֶאָרָה הַזֹּאת, כִּי הַהִתְנוֹצְצוּת הָיָה רַק לִרְמֹז לוֹ נְעִימוּת הָאוֹר כְּדֵי שֶׁיִּרְדֹּף אַחֲרָיו. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַכָּרוֹז שֶׁקּוֹרִין לְהָאָדָם בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
שפת אמת ספר דברים – לשבת תשובה – שנת [תרס"ב]
והנה עיקר התשובה בכח התורה כמ"ש לעיל קחו עמכם דברים. ולכן בר"ה תקיעת שופר מעורר אותו הקול ששמענו בסיני אנכי. וזה קול דודי דופק לעורר הלב לתשובה אף עפ"י שאני ישינה במצות מ"מ עבירה מכבה מצוה ואינו מכבה תורה. כמ"ש ואנכי לא אשכחך שהיא נקודה טמונה בנפשות בני ישראל. וז"ש במדרשות וה' נתן קולו לפני חילו על תקיעת שופר. אכן צריך האדם להתעורר ע"י זה הקול כמ"ש אשרי העם יודעי תרועה שפי' בזוה"ק משברין התרועה כמ"ש ויודע בהם אנשי סוכות. והרמז שמשברין לבם ע"י התרועה נק' יודעי תרועה ועי"ז נשבר כל הדינים גם כן. וכמ"ש בזוה"ק וישמע יתרו והלא כ' שמעו עמים ירגזון רק יתרו שמע ואתבר ואתכפיא. שזה נקרא שמיעה. כן בנ"י ראוין לתרועה שמשברין לבם ע"י התרועה ומתכפיין אל הבורא לכן נק' יודעי תרועה. ועי"ז באור פניך יהלכון:
ספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא קמא סימן קס
הַדֹּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם: לִפְעָמִים הוּא נוֹקֵשׁ בָּאָדָם וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ה): "קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק", וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַדֹּפֶק בָּא מִן הַנְּשִׁימָה, וְהַנְּשִׁימָה בָּא מִן הָאֲוִיר עַל – יְדֵי הַדִּבּוּר, וּכְפִי הַדִּבּוּר כֵּן נַעֲשֶׂה הַדֹּפֶק אִם לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ:
נשימה
מילים: אגי משעול
לא בשאיפה כי אם במורד הנשיפה
בתחתיתה בהפוגה הקטנה
הכמעט לא מורגשת שם
לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות
ודוחקת כל ריק לצדדים
ולא בשפיץ המחשבה
לא כשהיא חדה
מבריקה או מפתלת את עצמה
כי אם בדהותה כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבהה
לפני שהוא מתכסה במחשבה אחרת
שם לשם אני
שם לשם אני
גם אם אתמיד בכישלוני
מהלך הסדנה-
קול דודי דופק- זה השלב בשיר השירים בו הדוד מנסה לפרוץ לביתה של הרעיה, אע"פ שלכאורה הנסיון הזה כושל, הוא מצליח להלהיט ולעורר את הרעיה לקראתו.
לפי ה"שפת אמת" זהו קול השופר בראש השנה, ואם אנחנו "יודעי תרועה" אנחנו יודעים להתעורר מהקול הזה, וללכת באור פניו.
חלק מסוד התשובה זה לדעת כיצד לצור כלי לרגעי ההתעוררות בחיים שד' יתברך דופק בתוכנו ומבקש שנענה אליו, כיצד אנחנו מתמלאים מרגע זה לפני שמתרחש "דודי חמק עבר"
לפתוח בקטע מליקוטי הלכות, בחינת ראש השנה שבכל יום:
לפני הקריאה שאלה –
1.איזה הבדל אתן חשות בין תובנות שעולות לנו ביום לבין תובנות שעולות לנו בלילה?
אחרי הקריאה:
- כשדופקים לנו בדלת, האם אני מאלה שקמים לפתוח או שצועקת "פתוח"? מה זה בשבילי כשדופקים בדלת?
- ברגעי התעוררות בחיים , כאשר אני יודעת שהרגע הזה יעבור: כל אחת בלי לשתף לחשוב על רגע כזה בחיים שיש לכולנו של התנוצצות שאני יודעת שהוא יעבור. מי שמתאים לה יכולה לשתף. להיות ברגע הזה לשים לב מה אני מרגישה ברגע זה.
שפת אמת-
1.איזה משפט הכי חזק לי בקטע?
- איך אתן מבינות את האמירה של השפת אמת שכדי לשמוע תרועה צריך להסכים להיות בשברון לב? איך השברון לב מסייע לנו בקבלת ההתעוררות?
- עצות מעשיות לצור המשך להתעוררות- ליקוטי עצות מהמשתתפות,
- להקריא את רבי נחמן.
עבודה פנימית
- דמייני או הזכרי ברגע של התעוררות, שאת מרגישה קול שמעורר אותך מלמעלה.
- תני לעצמך להקשיב לקול זה.
- מה יאפשר לך לגרום לקול זה להיות בר קיימא בחייך?
- נסי לדבר את הקול הזה לעצמך.
- שיתוף בזוגות ותפילה.
- תפילה משותפת בשיר "קול דודי דופק"