רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחְטָא עוֹד וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ. וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִם רָעִים.   אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד. ואומרים בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ

  "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ"   מודה אני מאיר אריאל   מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה שעשית עמדי ועם ביתי ועם קרובי וידידי ועם בני עמי ועם ארצי, ועם כל העולם והאדם אשר בראת.     בלאט, חרש חרש אט אט, טופפות עתידות עתידות לקראתנו, ואת מחייכת אלי מתוך השינה. יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד, זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר את צוחקת אלי מתוך מתוך השינה.       עבודה בזוגות א. תן שלוש סיבות שעליהם אתה מודה שהנשמה שלך חזרה? איזה עתידות טופפות לקראתך שיהיה לך טוב? ________________________________________________________________________________________ ________________________________________________________________________________________ ________________________________________________________________________________________   ב.כתוב תפילה לפתיחת הבוקר, עליך ואו על בן זוגך. ____________________________________________________________________________________________ ____________________________________________________________________________________________ ____________________________________________________________________________________________

  בבלי, ברכות, דף מו ע"א אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ. בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ – כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע בְּעַיִן יָפָה. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ – כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת.   ויקרא רבה (וילנא) פרשת צו פרשה ט מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותרא"ל משגח רבי מתקבלא גבן אמר לו אין הכניסו לביתו האכילו והשקהו בדקו במקרא ולא מצאו במשנה ולא מצאו באגדה ולא מצאו בתלמוד ולא מצאו א"ל סב בריך א"ל יברך ינאי בביתיה א"ל אית בך אמר מה דאנא אמר לך א"ל אין א"ל אמור אכול כלבא פיסתיא דינאי קם תפסיה א"ל ירותתי גבך דאת מונע לי א"ל ומה ירתותך גבי א"ל חד זמן הוינא עבר קמי בית

הרב שג"ר, זמן של חירות – דרשות לחג הפסח עמ' 105 ואילך מדוע האכילה היא גורם מרכזי כל כך חג? לפי דברינו התשובה ברורה. התורה מוצאת את מצוות השמחה, כפי שלמדנו עליה לעיל, קשורה באכילה דווקא. מצוות החג שהיא השמחה לפני ה', היא מצוות אכילת הקרבנות לפני ה' בבית המקדש. זהו למעשה תוכנו של החג: השמחה לפני ה' הבאה בעקבות אכילת הקרבן. וכך נקבע גם בהלכה בברייתא בשם ר' יהודה בן בתירא 'בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר' בעקבות הפסוק המובא שם 'וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' א-לוקיך' (דברים כ"ז, ז) ואכן באופן טבעי אנו רגילים לציין זמנים מיוחדים ושמחים דווקא באמצעות האכילה. כאן התורה קושרת את האכילה בשמחה. ובמקום אחר מקושרת לאכילה גם הברכה: 'ואכלת

  תניא שער היחוד והאמונה פרק א הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו' כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש וז"ש האר"י ז"ל

'בנהר השינה הרחב, שהוא מקום ואינו מקום' חבורה (3) כ"ט בתשרי   בנהר השינה | זלדה בלילה שקטו חושי אך נפשי לא גלתה לי איך בנהר השינה המהלך עקלקלות התרחש אותו טקס סמוי כאשר נפצה הזגוגית הדקה של ההגיון ואשנבי ההכרה כסו בציורים נוזלים בסמלים רבי תעלומה וקרעים שרגזו בי ביום נהפכו בשנתי לערפל, לבדיה, לחלום, לפסק דין.   נפשי לא ספרה לי כי פרצופי-ישותי שלא הגשימם קיומי ערכו קטעי מחות במעמקים הציבו תמרורים על הקרקע המתנודד של החלום.   ונשמתי ההיולית שראתה בעיניה את שמי-השמים לפני שהסגרה לרשות הדם לפני שהסגרה לרשות הפחדים פרשה את כנפיה בנהר השנה הרחב שהוא מקום ואינו מקום ודברה בלשון הערפל על גלגוליה מעולם אל עולם. אך סכנה לנפש לשהות רב מדי בנהר פן