"המלך בקונך וצא" – על תפילת הדרך (2)   מקורות   תלמוד בבלי, ברכות כט ע"ב – ל ע"א:   אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא:  

היום נפתח בלימוד שעניינו תפילת הדרך, אנחנו מקווים שזה יהיה סוג של מסע. יש עניין לומר אותה כשאדם מרגיש שהוא יוצא למסע רוחני לא רק למסע מירושלים לכפר עציון,  

  הנחיות  לקראת הלימוד: א.     נתחיל בקריאת הגמרא,  וננסה לשים לב לתפילה עצמה.   במה התפילה הזו מעצבת אותנו?  ב.   מהו נוסח התפילה? לשים לב- על מה מתפללים? מה מעסיק אותנו

בראשית יא-יב:   כו וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן.  כז וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח–תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט.  כח וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ,

  בלימוד הראשון, במפגש ההיכרות (י' באלול תשס"ה), למדנו יחד סיפור – מעשה מאבדת בת מלך של ר' נחמן (מצורף אחרי השאלות המנחות). אחרי שקראנו יחד את הסיפור במעגל הרחב,

סיפורו הקלאסי של ר' נחמן – מעשה מאבדת בת מלך- משמש לא פעם לפתיחה, ליציאה לדרך. סיפור שכולו בדרך, עד כדי כך שסיומו של הסיפור הוא – כמעט – לא