ברכה ראשונה: מוזמנים לשתף בלימוד תורה ששימח אותי שלמדתי לאחרונה.  זוהר חלק א דף ח/א רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא, בליליא דכלה אתחברת בבעלה, דתנינן כל אינון חברייא דבני

פתיחה – להזכר בחפץ שקרוב מאד לליבי,,, (או :להזכר בדיבור משמעותי שנאמר לי השבוע )   בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוק בְּדִבְרֵי תורָה: וְהַעֲרֶב

אחד הדברים היפים והמרגשים ביותר בלימוד תורה הוא לראות תלמידים יושבים ולומדים בבית מדרש. בעיקר כשהם לומדים מעצמם, בלי מחויבות. מרגש מאד לראות סיום מסכת. את עיקר הלימוד נקדיש ל"סיום"

"מי גלה רז זה"? אנחנו עומדים לפני חשיפה של אחד הסודות של בית המדרש – "הקדמת הפה לאוזן". ביטוי המפתח בסוגיה הוא "קדימתו פומייכו לאודנייכו" (הקדמתם פיכם לאוזניכם). ישראל מקדימים

 ליקוטי מוהר"ן – מהדורא קמא סימן ב וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם לוֹמֵד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, כָּל הָאוֹתִיּוֹת הֵם נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת, וְהֵם נִתְלַבְּשִׁים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְנִתְחַדְּשִׁים שָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר. (כַּמּוּבָא בַּגִּלְגּוּלִים, שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת

    עיון בדברי הזוהר הקדוש  – חלק ב', פרשת משפטים דף צד ע"א   מקור תרגום חופשי כמה בני עלמא בערבוביא בסכלתנו דלהון, ולא חמאן בארח קשוט באורייתא, ואורייתא