ברכה ראשנה: מה זאת סוכה?
"כשאומרים לי סוכה, עולה לי בראש…"
מקורות: "חנוכת הבית" של הסוכה
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף ד עמוד ב
ושאינה גבוהה עשרה טפחים. מנלן? אתמר… ארון תשעה וכפורת טפח – הרי כאן עשרה, וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם – ולא ירדה שכינה למטה? והכתיב וירד ה' על הר סיני! למעלה מעשרה טפחים… ולא עלו משה ואליהו למרום? והכתיב ומשה עלה אל האלהים! – למטה מעשרה…
… אלא מבית עולמים גמר, דכתיב והבית אשר בנה המלך שלמה לה'… וכתיב והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת. קרייה רחמנא סככה למעלה מעשרה.
- על פי דברי רבי יוסי, מה קורה בגובה עשרה טפחים? לרוצים להרחיב, אפשר גם להתבונן גם בגבול המוגדר בהלכה לרשות הרבים.
- כיצד מוכיחה הגמרא שסכך גבוה לפחות עשרה טפחים? מה לדעתכם חסר בסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים על פי הגמרא?
- הגמרא יוצרת קשר בין המקדש, או ליתר דיוק, בין הארון והכפורת, לבין הסוכה. לאן הדימוי הזה לוקח אתכם? האם אתם מבינים אותו?
בראשית רבה פרשה נו סימן י
אברהם קרא אותו יראה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, שם קרא אותו שלם שנאמר (בראשית יד) ומלכי צדק מלך שלם אמר הקדוש ברוך הוא אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם יראה שלם ירושלים.
ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר עד שהוא שלם עשה לו הקדוש ברוך הוא סוכה והיה מתפלל בתוכה שנאמר (תהלים עו) ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון, ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי
- מה המשמעות של המקדש כסוכה? האם הסוכה היא דירת ארעי או קבע? האם היא ה"תחנה הסופית"?
- מדוע ה' צריך כביכול סוכה? (אפשר גם לשאול בכלל מדוע הוא צריך בית). האם הוא לא היה יכול להתפלל גם בלעדיה? שימו לב שעל פי הגמרא לעיל, גם בהתגלות במשכן הייתה לו מעין "סוכה" – הכרובים.
*
ליקוטי הלכות יורה דעה נדרים ד;כח
וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה, כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁכְּפִי הַסְּלַח נָא שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סֻכָּה אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי זֶה מוֹרֶה שֶׁכְּבָר פָּעַלְנוּ בַּקָּשַׁת סְלַח נָא אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ וְאָז זוֹכִין לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כִּי סֻכָּה הִיא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא סֻכַּת שָׁלֵם, סֻכַּת דָּוִד כַּיָּדוּעַ. כִּי סֻכָּה הִיא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁשָּׁם מִתְגַּלֶּה כְּבוֹד ה' בְּחִינַת וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הֵם עִקַּר הָעַנְנֵי הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּחֲנֻכַּת הַבַּיִת בִּימֵי שְׁלֹמֹה, וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית ה'.
וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הָיָה חֲנֻכַּת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בִּימֵי שְׁלֹמֹה בְּחַג הַסֻּכּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בִּמְלָכִים. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּזֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל כָּל אֶחָד שֶׁהוּא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד, בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁעַל-יְדֵי סְלַח נָא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים זוֹכִין לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה וְכַנַּ"ל.
…כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁזָּכִינוּ לִפְעֹל בַּקָּשַׁת סְלַח נָא וְנִמְשָׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּכְנַס בּוֹ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים עַד שֶׁאָנוּ זוֹכִין שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִכְנָס לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְחַנְּכוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל
- איך אתם מבינים את הקשר בין הסליחה לבין "חנוכת הבית"?
- "כי בענן אראה על הכפורת": מה קורה לפני ולפנים ביום הכיפורים? "והענן מלא את בית ה'": מה קורה כהמשך בחנוכת הבית של שלמה?
- מה בעיניכם מאפשר בסוכה את חנוכת הבית? את חנוכת הסוכה? מדוע לא לעשות זאת בבית?
הילוך (תרגול / עיבוד): להתארח בסוכתו של ה'
בסוכה שלנו אנחנו רגילים להיות "בעלי הבית", המארחים של האושפיזין שהגיעו אלינו. אולם למעשה, הסוכה היא לא המקום הטבעי לנו, היא לא מקום המגורים שלנו. כשאנחנו נכנסים אליה אנחנו נכנסים למרחב אחר, מרחב שלא אנחנו מנהלים, אלא מישהו אחר.
ננסה להיות אורחים בסוכתו של ה' יתברך. אם אנחנו יושבים בסוכה שאינה שלנו – מה טוב. אם הסוכה היא שלנו, אולי יהיה קצת יותר מאתגר לחוש בה אורח, אבל זה בוודאי אפשרי. (אם אנחנו לא יושבים בסוכה, אפשר לעבוד רק עם הדמיון…).
כדי להמחיש את המעבר, כדאי לצאת מהסוכה. דמיינו שיש כבר מישהו בסוכה. מישהו שמחכה לנו. דמיינו את עצמכם נכנסים לסוכה שלו, אומרים שלום, מתיישבים. שוהים קצת, נמצאים. עכשיו עשו זאת באמת.
אחרי שסיימנו להיכנס כולם אל הסוכה, נשתף קצת מה היה כאן. אפשר במילה, במשפט או יותר מזה…
דברים על הלימוד: ביאור נוסף
- בהלכות אפשר לראות קשרים בין המקדש לבין הסוכה. הקשר הוא עד כדי כך חזק, שהוא בא לידי ביטוי בפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון". המקדש הוא סוכתו של הקב"ה.
- המקור לגובה הנמוך ביותר של הסוכה הוא מגובהם של הכרובים שהם "מסוככים בכנפיהם על הכפורת". זה הדימוי שלנו כאשר אנחנו שואלים על הסוכה. הכרובים הללו הם מיוחדים במינם. כרוב הוא מלשון "מרכבה" – "וירכב על כרוב ויעוף", אבל התפקיד שלהם הוא גם לסוכך, לסכך, ולהסתיר את הקב"ה. המקום הפנימי ביותר שבו נוכח ה' הוא המקום שממנו לומדים על הסוכה.
- רבי נתן מתאר בליקוטי הלכות את התהליך שיום כיפור יוצר יחד עם סוכות: אחרי הסליחה אנחנו זוכים את "חנוכת המקדש". כביכול כל אחד מעם ישראל לוקח איתו "דגם" של בית המקדש, בלי כל הפרטים אבל עם התמצית: הסכך וענני הכבוד.
- אפשר לומר שכאשר נחרב הבית, הוא "התפצל" למועדים. בפסח יש זכר לקרבן, ואכילת המצה היא הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לאכילת קרבן. בסוכות אין עניין של אכילה, ומה שבא לידי ביטוי הוא הבית עצמו, "חנוכת הבית". לעתיד לבוא תהיה סוכה כזאת לא רק לכל אחד בחצר אלא לכל עם ישראל בחצרות ה'. "ראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת".
- בסוכות עם ישראל לא רק עולה יחד אל המקדש, אלא גם נעטף על ידי הסוכה. כמו מקלחת של תינוק, שלאחר שרוחצים אותו עוטפים אותו במגבת, כך אפשר לדמות את המעבר מיום הכיפורים לסוכות.
- על פי הדימוי כאן, אין צורך לעשות כלום בסוכה מלבד לשבת ולהתארח אצל הקב"ה. התמונה שעולה בחנוכת הבית של שלמה (שהייתה בסוכות) היא של הסיכוך של הכרובים שמתוכו הבית מתמלא בענן ה'.
- שלוש מתנות נתנו לישראל במדבר: המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים וענני הכבוד בזכות אהרן. אהרן הוא לא עוד אחד מהאושפיזין אלא הסוכה היא בזכותו של אהרן. זה קשור גם לכך שהסוכה מרגילה אותנו להסתכל למעלה ולקבל אתה שפע מלמעלה. בניגוד לבהמה שמקום היניקה שלה, הדדים, הוא במקום הערווה, באדם הדדים הם במקום הלב. קבלת השפע של האדם היא מתוך הסתכלות מעלה, וזאת גם הבחינה של הסוכה. זאת גם חלק מהבקשה שלנו על המים והגשם בסוכות. השפע יכול לבוא גם מלמטה, אבל הבקשה שלנו הוא לקבל אותו מלמעלה. מתנות הכהונה שניתנות לכהן, לאהרן, מזכירות לנו מהיכן מגיע לנו השפע – מלמעלה. כחלק ממעשה הנתינה שמורה על מקור השפע, בסוכות יש עניין מיוחד להכנסת אורחים. אמנם אין לנו עדיין בית מקדש, אבל אנחנו עושים צעדים קטנים לקראתו, לקראת קבלת השפע מלמעלה.
שנזכה לראות בבניינו במהרה בימינו
הרב דוב זינגר
מאמרים נוספים:
לימוד מבקש פנים
הפנים שבתוך הדיבור
להוליך את הרוח
מִפתחי מוליכות רוח
חזרה לשאלה
איה מקום כבודו
מה שקורה בינינו
במילים ומעבר להן
תורת חיים
על תורה ולימודה – חלק א
תורת חיים
על תורה ולימודה – חלק ב