ברכה ראשנה: עד כמה חלומות מעסיקים אותי?
כל אחד יגיד כמה חלומות מעסיקים אותו מ 1 עד 10. לאחר מכן, הוא יגיד כמה הוא היה רוצה שחלומות יעסיקו אותו.
מקורות: סוגיית הבבלי על פתרון חלומות
- הגמרא בברכות מלאה במימרות על חלומות והדרך לפתור אותם. נלמד את הגמרא לאט, עם הפוגות להתבוננות בין חלק לחלק. אחרי כל חלק, נסו לחשוב כיצד צורת הפתרון המוצעת מעצבת את היחס לחלומות ומשמעות הפתרון שלהם.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד ב
אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע.
והכתיב "לא תאנה אליך רעה", ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים, "ונגע לא יקרב באהלך" – שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך! –
אלא: איהו לא חזי ליה, אחריני חזו ליה. (תרגום: הוא לא רואה [את החלום], אחרים רואים לו)
וכי לא חזא איהו מעליותא הוא? (תרגום: וכי כשהוא לא רואה [חלומות] זו מעלה?)
והאמר רבי זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר ושִָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע, אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע! אלא הכי קאמר: דחזא ולא ידע מאי חזא. (תרגום: אלא כך אמר: שרואה [חלומות] ולא יודע מה הוא ראה [כי הוא לא זוכר])
- על פי דברי רב הונא, האם יש זיקה בין החלום למציאות? מדוע לדעתכם לא לחלום שבוע זה דבר רע? האם יש משמעות לחלומות שחולמים ולא זוכרים, לא יודעים?
אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה.
יפתרנו? והאמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא!(תרגום: חלום שלא נפתר הוא כאיגרת שלא נקראה)
אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה.
ליתי תלתא ולימא להו: חלמא טבא חזאי. ולימרו ליה הנך: טבא הוא, וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא. (תרגום: יביא שלושה ויאמר להם "חלום טוב חלמתי" ויגידו לו הם "טוב הוא טוב יהיה, הקב"ה יעשהו טוב. שבע פעמים יגזרו עליך מהשמים שיהיה טוב, ויהיה טוב".
ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות.
שלש הפוכות – הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה, אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון וגו', ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך וגו'.
שלש פדויות – דכתיב פדה בשלום נפשי מקרב – לי וגו', ופדויי ה' ישבון וגו', ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו'.
שלש שלומות – דכתיב בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, ורוח לבשה את עמשי וגו', ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו'.
- מה אופן ההתמודדות עם חלום רע שמוצג פה? האם בשלב כלשהו האדם מספר על מה הוא חלם? מה אתם מבינים על חלומות ועל ההשפעה שלהם מתוך דרך ההתמודדות הזאת?
אמימר ומר זוטרא ורב אשי… פתח חד מינייהו ואמר: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו, ולימא הכי: (תרגום: פתח אחד מהם ואמר: מי שראה חלום ולא יודע מה ראה, יקום לפני הכהנים בזמן שהם פורסים את ידיהם [לברך ברכת כהנים] ויגיד)
רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם – חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה – רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה – כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה
ומסיים בהדי כהני, דעני צבורא אמן. (תרגום: ויסיים עם הכהנים, כשעונה הציבור אמן)
ואי לא – לימא הכי: (תרגום: ואם לא, יגיד כך)
אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום.
- מה הדרך המוצעת כאן להטבת החלום? נסו למצוא הבדלים משמעותיים בינה לבין הדרך הקודמת.
- מדוע לדעתכם צריך להגיד את נוסח התפילה בזמן ברכת כהנים דווקא? בְּמָה ברכת כהנים שונה מתפילות אחרות?
שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר: וחלמות השוא ידברו. (תרגום: שמואל כשהיה רואה חלום רע היה אומר)
כי הוה חזי חלמא טבא אמר: וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב בחלום אדבר בו. (תרגום: כשהיה רואה חלום טוב…)
רבא רמי (הקשה): כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלמות השוא ידברו! – לא קשיא, כאן – על ידי מלאך, כאן – על ידי שד.
אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו – רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה – וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה.
אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא? (תרגום: האם זה שכל החלומות הולכים אחר הפה מפורש בפסוק?)
– אין (כן), וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה – שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה. אמר רבא: והוא דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר איש כחלמו פתר. (תרגום: והוא שפותר לו מעין חלומו…)
- מה ההיגיון בדברי שמואל? איזו דרך שכבר ראינו הוא מזכיר? מה הוא מוסיף עליה?
- מהו פתרון חלומות על פי רבי בנאה? מה לדעתכם משמעות הגבול שמציב רבא?
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו, ואיבעית אימא מהכא ורעיוני לבבך תנדע. (תרגום: אתה המלך, מחשבותיך על משכבך יעלו)
אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא, ולא פילא דעייל בקופא דמחטא. (תרגום: תדע, שלא מראים לאדם דקל מזהב, או פיל שנכנס בקוף המחט)
- מה השינוי המשמעותי של דברי רבי יונתן ביחס לשאר התפיסות שראינו? מה לדעתכם הוא היה אומר לאדם שחלם חלום רע, או חלום טוב?
הילוך (תרגול / עיבוד): יילוד ועיבוד של חלום
ננסה לעבוד קצת עם חלומות ועם תהליכי עיבוד ופתרון שלהם.
נתחלק לשלשות. אחד מהחברים יספר חלום שהוא חלם (כדאי חלום "טרי", אך אפשר גם חלום ישן).
משתתף מספר 2 יכתוב את פרטי החלום, ולאחר מכן "יתחקר" את מספר החלום כדי לפתח את תמונת החלום. אפשר למשל לשאול: "איך זה היה נראה, ממה היה עשוי, באיזה צבע…". אפשר גם לשאול על קולות וריחות.
מספר 3 מקשיב לתהליך סיפור החלום, ולאחר מכן הוא מעודד את המספר לדבר על החלום שלו, כדאי להתייחס לחלום כמו רב חסדא – חלום הוא כמו איגרת וצריך לשאול מה היא מוסרת לי. מספר 3 לא אומר שום דבר מדעתו, אלא רק דברים כגון: "לְמה חלום מעורר אותך?", "לאן הוא שולח אותך?" ואחר כך משקף.
חשוב להפריד בין משתתף מספר 2 שתפקידו הוא ליילד את החלום, לבין משתתף מספר 3 שמעודד לפרשנות.
דברים על הלימוד: ביאור נוסף
- פירוש החלום נקרא בתורה "פתרון" ולא לחינם. היחס אל החלומות הוא כסוג של חידה או שאלה שצריך לפתור. רוב החלומות אינם מפורשים כמו חלום יעקב…
- אפשר לראות שיש צד שווה בכל דרכי ההתמודדות עם חלום: זה משהו שגדול מהאדם והוא לא יכול לשמור את זה לעצמו, הוא צריך לשתף מישהו, או אולי את הקב"ה.
- סיפור בהקשר פתרון החלומוח: במאה שערים היה גביר חשוך ילדים שנתן לאברכים דירות כולל בתנאי שיקראו לבנם הבכור על שמו. לאחד החסידים נולדו רק בנות ולא בנים. לאחר מותו של אותו גביר, הוא חלם כמה פעמים שאותו גביר רודף אחריו בסמטאות העיר עם סכין, הוא צועק "אנא ה' הושיעה נא", ואז הגביר משיג אותו ודוקר אותו למוות שהחסיד צועק "שמע ישראל". אותו חסיד הגיע לרבו להתייעץ איתו, והרב בירך אותו שיוולד לו בן שיקרא בשמו של אותו הגביר. הוא פירש שהסכין היא סכין המילה, והפסוקים הם פסוקים שאומרים בסדר ברית המילה.
- רבי זעירא אומר שכשאדם לא חולם זה לא טוב. החלום נתפס כפקידה, כביקור מלמעלה. כשר' צדוק מתאר חלום שלו הוא אומר "חלם לי" ולא "חלמתי". צריך לשים לב שרבי זעירא בעצם הופך את הפסוק שעליו מבוססת הדרשה: הפסוק אומר שאדם שָׂבֵעַ יהיה שליו ורגוע גם בלילה, בזמן המפחיד. רבי זעירא אומר להיפך – אדם שלא חולם (גם חלומות מפחידים) הוא אדם שלא נפקד, שלא נפגש, שנשאר אטום בחיים הטובים שלו, וזה מה שרע.
- האופציה הראשונה לפתירת החלום מתמקדת בכוחו של הדיבור. מוקד ההתרחשות של הטבת החלום היא כלל לא בחולם אלא בבית דין שפוסק באופן נחרץ ש"החלום טוב". הפסיקה הזאת לא מגיעה מתוך היכנסות לפרטי החלום, ואולי דווקא בזכות זה. אין כאן התמודדות עם תוכן החלום.
- מעניין לשים לב שבפסוקים המובאים יש שני מושגים שונים: "הפיכה" ו"פדייה". מושג ההפיכה אומר שיש כאן משהו רע שהמילים מצליחות להפוך אותו לצד הטוב. כשאומרים שצריך "לפדות" את החלום אפשר לומר שהוא מעיקרו טוב, אבל הוא נפל לקליפות ועכשיו צריך להעלות אותו.
- האופציה האחרונה שמובאת במקורות גם מתמקדת במילים: "כל החלומות הולכים אחר הפה", אלא שהיא כבר נכנסת לפרטי החלום וכך מתמודדת איתו. רבא מדגיש שחשוב שהפתרון יהיה בזיקה לחלום עצמו, ומצד שני כדאי שהפתרון יהיה חיובי כדי שתיוולד ממנו מציאות חיובית. יש כאן מעין הסטה של החלום אל הטוב.
- האופציה האמצעית היא הדתית ביותר. מוקד הפתרון הוא כבר לא באדם ולא במילותיו, אלא יש פה השלכה של החלום אל הקב"ה, התמסרות לה' גם בנקודות האישיות ביותר, הלא-פתורות והמפחידות.
- אמוראים שונים מתייחסים אחרת אל החלומות. שמואל מציע את האפשרות להתייחס לחלום, בצד האפשרות להתעלם ממנו. רב חסדא אומר שהחלום הוא כמו איגרת, וחבל להחליט שלא לקרוא אותה. הקיצון השני הוא דברי רבי יונתן, שמבין שהחלום הוא צוהר להתבוננות פנימית-אישית, שמקורו הוא באדם עצמו. דברי רבי בנאה הם "ממוצע". מצד אחד הם נותנים להתערבות האנושית משמעות גדולה – החלום הוא חומר מאוד גמיש שיכול להתעצב להרבה צורות בהתאם לפתרון שלו. מצד שני הוא כן טומן בחובו איזו אמירה, ופתרון החלום צריך להיות בזיקה אליו, פתרון החלום צריך לצמוח ממנו.
הרב יוסי פרומן
מאמרים נוספים:
לימוד מבקש פנים
הפנים שבתוך הדיבור
להוליך את הרוח
מִפתחי מוליכות רוח
חזרה לשאלה
איה מקום כבודו
מה שקורה בינינו
במילים ומעבר להן
תורת חיים
על תורה ולימודה – חלק א
תורת חיים
על תורה ולימודה – חלק ב