ברכה ראשנה: מידת הגבורה
נספר על פעם בשבוע האחרון שפעלנו מתוך מידת הגבורה.
מקורות: הנשק כתכשיט וככלי משחית
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סג עמוד א
משנה. לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח, ואם יצא – חייב חטאת. רבי אליעזר אומר: תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים: אינן אלא לגנאי, שנאמר: וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
גמרא. רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו. תניא, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: לפי שאינן צריכין, שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב – ותהוי לנוי בעלמא! – אמר אביי: מידי דהוה אשרגא בטיהרא…
אמר ליה אביי לרב דימי, ואמרי לה לרב אויא, ואמרי לה רב יוסף לרב דימי, ואמרי לה לרב אויא, ואמרי לה אביי לרב יוסף: מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין הן לו? דכתיב חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. אמר ליה רב כהנא למר בריה דרב הונא: האי בדברי תורה כתיב! – אמר ליה: אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
- נסו לדבר בשמו של רבי אליעזר ולהסביר את שיטתו. מישהו אחד יטול על עצמו את התפקיד, והשאר ידייקו אותו. לאחר מכן, עשו אותו הדבר לגבי שיטת חכמים.
- מה בנשק הופך אותו להיות "תכשיט"? מדוע הוא משרה הוד והדר?
- האם אתם מזדהים עם הכבוד שהנשק מביא איתו? האם יש בכם הסתייגויות? נסו לדייק מאיפה מגיעה ההזדהות ומאיפה מגיעה ההסתייגות, אם רוצים אפשר ממש למקם את זה בגוף.
*
משנה מסכת אבות פרק ד משנה א
בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר (תהלים קי"ט) מכל מלמדי השכלתי, איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טו /טז/) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר, איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא איזהו, מכובד המכבד את הבריות שנאמר (שמואל א' ב') כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:
- מה המכנה המשותף בדברי בן זומא?
- איפה הוא ממקם את המרחב שבו נבחנת הגבורה? מה דעתכם על כך?
- נסו לנתח את הגבורה הפנימית כמו הגבורה החיצונית. מה הרווחים שלה? מה המחירים?
- כדי לחדד את הגבורה, אפשר לצייר במילים את הגיבור של רבי אליעזר ואת הגיבור של בן זומא. איך הם נראים?
- בעיניכם, למי בן זומא קרוב יותר, לרבי אליעזר או לחכמים?
- אפשר גם להתבונן במילה "גבורה" בפני עצמה. מהי גבורה? על מה השורש ג.ב.ר מורה? האם זה מתקשר לדברי רבי אליעזר ובן זומא?
הילוך (תרגול / עיבוד): מיתוק וזיקוק של הגבורות
גבורה נולדת במקום שיש חיכוך בין שני גורמים, ואחד מהם צריך "לנצח". לא בטוח שהיינו רוצים חיים מלאי גבורות, כמו שלא היינו רוצים חיים מלאי חיכוכים, אבל צריך לדעת לדייק ולכוון גם את המקום הזה.
באילו מקומות אתם נתבעים לגבורה? זאת יכולה להיות גבורה פנימית, שבה אתם מתגברים על כוחות שבתוככם, או גבורה ביחס לדברים חיצוניים לכם – אתגרים, חיכוכים, (אולי אפילו אנשים?).
לפעמים מתוך עמדה של עדינות אנחנו מבקשים לברוח מהגבורות, לוותר כדי לא להפעיל את הכוחות האלו שהם באמת מורכבים ודורשים מאיתנו הרבה דיוק. הפעם ננסה מתוך העדינות לזכך את הגבורה.
שאלו את עצמכם:
- מדוע במקרה הנ"ל אתם נזקקים לגבורה? איך הגבורה יכולה לזקק את המקרה הזה?
- כיוצא בזה, עד איזה גבול תשתמשו בגבורה? מתי תעצרו? עד היכן היא מצמיחה ומהיכן היא ממיתה?
- מה התמהיל הכללי של המידות שבהם תשתמשו יחד עם הגבורה? באיזה הקשר היא תבוא לידי ביטוי בצורה הכי מיטיבה?
מתוך כל המחשבות האלו, כתבו תפילה לשימוש נכון בגבורה במקרה הנ"ל.
צוות בית מדרש להתחדשות
מאמרים נוספים:
לימוד מבקש פנים
הפנים שבתוך הדיבור
להוליך את הרוח
מִפתחי מוליכות רוח
חזרה לשאלה
איה מקום כבודו
מה שקורה בינינו
במילים ומעבר להן
תורת חיים
על תורה ולימודה – חלק א
תורת חיים
על תורה ולימודה – חלק ב