נוסח הפיוט

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים בְּלוּד עִמָּךְ. בְּצֵאתְךָ לְיֵשַׁע עַמָּךְ.                    כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ גּוֹי וֵאלֹהִים. דְרוּשִׁים לְיֵשַׁע אֱלֹהִים.                       כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹן צִבְאוֹת. וְעִמָּם מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת.                       כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ זַכִּים מִבֵּית עֲבָדִים. חַנּוּן בְּיָדָם מַעֲבִידִים.               כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ טְבוּעִים בְּצוּל גְּזָרִים. יְקָרְךָ עִמָּם מַעֲבִירִים.             כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ כַּנָּה מְשׁוֹרֶרֶת וַיּוֹשַׁע. לְגוֹחָהּ מְצֻיֶּנֶת וַיִּוָּשַׁע.             כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מַאֲמַר וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם. נָקוּב וְהוּצֵאתִי אִתְּכֶם.         כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ סוֹבְבֵי מִזְבֵּחַ. עוֹמְסֵי עֲרָבָה לְהַקִּיף מִזְבֵּחַ.               כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ פִּלְאֵי אָרוֹן כְּהֻפְשַׁע. צִעֵר פְּלֶשֶׁת בַּחֲרוֹן אַף וְנוֹשַׁע.   כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ קְהִלּוֹת בָּבֶלָה שָׁלַחְתָּ. רַחוּם לְמַעֲנָם שֻׁלַּחְתָּ.             כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ שְׁבוּת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב. תָּשׁוּב וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב             וְהוֹשִׁיעָה נָּא.

כְּהוֹשַׁעְתָּ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹת וְחוֹכֵי יְשׁוּעוֹת אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.                          וְהוֹשִׁיעָה נָּא:

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא:

• כיצד אתם מבינים את המשפט "אני והו הושיעה נא"?
• מה עושה הפייטן לאורך הפיוט? מה המכנה המשותף בין השורות השונות? האם הוא קשור למשפט הפתיחה והסיום: "אני והו הושיעה נא"?
• מה לדעתכם משמעות שינוי התבנית בסוף הפיוט?

*

משנה מסכת סוכה פרק ד משנה ה

…בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא…

רש"י מסכת סוכה דף מה עמוד א

אני והו – בגימטריא: אנא ה', ועוד: משבעים ושתים שמות הן, הנקובים בשלש מקראות הסמוכין בפרשת ויהי בשלח: ויסע וגו' ויבא בין מחנה ויט משה את ידו, ושלשתן בני שבעים ושתים אותיות, ומהן שם המפורש: אות ראשונה של פסוק ראשון, ואחרונה של אמצעי, וראשונה של אחרון, וכן בזה הסדר כולן, השם הראשון והו: וי"ו של ויסע, ה"א דכל הלילה, וי"ו דויט, ושם השלשים ושבע הוא אני: אל"ף דמאחריהם, ונו"ן ראשון דהענן בחשבון של מפרע, ויו"ד דרוח קדים.

תוספות מסכת סוכה דף מה עמוד א

ועדיין צריך טעם לזה למה נשתנו שני שמות הללו דאמרינן להו טפי מאחריני משום דדרשינן באיכה רבתי קרא דכתיב ביחזקאל (א) ואני בתוך הגולה וקרא דכתיב בירמיה (מ) והוא אסור בזיקים כביכול הוא בעצמו והיינו הושענא שיושיע לעצמו.

ר' עובדיה מברטנורא מסכת סוכה פרק ד משנה ה

פירוש אחר מי שאני והוא בצרה, על דרך עמו אנכי בצרה, הושיעה נא:

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סוכה פרק ד משנה ה

ואני אומר שהוא קורא ומתכוון למי שאמר אני אני הוא, שאותו הכתוב נאמר בנצחון ישראל ותשועתם, כאלו יאמר אתה האומר ראו עתה כי אני אני הוא הושיעה נא כמו שהבטחתנו

• קראו את רש"י לאט, שימו לב שאתם מבינים את החשבון שהוא עושה. על פי פירוש רש"י, מהיכן הגיעו המילים "אני" ו"והו"? מה הם למעשה? האם זה מתאים למה שהבנתם בעצמכם?
• מה תוספות מוסיפים על רש"י? מה ההסבר שלהם לבחירה בשני השמות הללו דווקא? מה משמעות הפיוט אם כן?
• איזה כיוון נוסף מציע רבי עובדיה מברטנורא? אתם מבינים אותו כנוגד את דרך הפירוש של רש"י ותוספות?
• כיצד פירש הרמב"ם את המשפט? האם יש בו בכלל התייחסות ישירה אל ה'?

*

קדושת לוי פרשת שמות

כמו שאמרנו על הפסוק (דברים לב, לט) 'ראו כי אני אני הוא', כלומר שאני הוא אני, כי כל האדם ושרף וחיות ואופנים, אי אפשר לומר לשום אחד מהם על עצמו 'אני', שלשון אני מורה שיש בו ממשות ועצמיות, דהיינו בשעה שאומר אני צריך להסתכל על עצמו, ויודע שעל מה אומר אני, ומשמע שיש בו דבר יש השייך עליו לומר אני, כלומר זה הדבר ממש שאתה רואה הוא אני, ובאמת על מה אומר אני, כי החִיוּת שיש בו הוא הבורא ברוך הוא ועל זה אינו שייך לשון אני, שלשון אני מורה על דבר שהוא שלו, וזה החִיוּת הוא חלק אלהי ממעל, וכיון שהחיות שלו הוא מהבורא ברוך הוא תו לא שייך לומר אני, דכשיבטל החִיוּת הוא כאין ואין בו כלום, ועל מה אומר אני על דבר שאינו כלום, רק הקדוש ברוך הוא יכול להגיד על עצמו אני. וזה כוונת הכתוב 'ראו כי אני אני הוא', אני הבורא אצלי שייך לשון אני, אבל זולתי עליונים ותחתונים לא שייך אצלם שיאמרו על עצמם לשון אני, כי על מה אומרים אני.

• תחילה, מישהו ישקף את הדברים שאמר רבי לוי יצחק. אחרים יכולים לדייק את השיקוף. לאחר מכן, אפשר גם להגיב על הדברים, להגיד האם/במה אתם חושבים אחרת.
• מדוע השם "אני" מתאים כל כך דווקא לה' יתברך?
• על פי דברי רבי לוי יצחק, כאשר אנחנו אומרים "אני", על מי אנחנו בעצם "מצביעים"?
• האם לדעתכם הדברים יכולים לחבר בין הבנות שונות של המשפט "אני והו הושיעה נא"?