התבוננות בנר/ אפרת אייזן

 

אפשרות 1:

הדליקי נרות. לאחר שהדלקת  את הנרות שלך, את מוזמנת לעצום עיניים:

– הרפיה כללית, בעצימת עיניים.

-עדיין בעצימת עיניים – מנסה לחוש בנר שמולך: ריח, חום, או עצם הידיעה שיש מולך נר כעת. אילו רגשות מתעוררים מן התחושות הללו?

-פקיחת עיניים והתבוננות בנר: בגודל, צורה, צבעים שמתגלים בו, בתנועה, וכל דבר נוסף שאת רואה בו.

–     כותבת לעצמך כמה משפטים הקשור למראה של הנר. כפי שהוא. (מה בו)

–     מאפשרת לעצמך להתבונן כעת בנר כמו בסוג של מראה, המשקפת משהו מפנימיותך.

כתבי מה את רואה כעת במראה זו. מה יש בו שאת מזהה גם בעצמך.

–     מתבוננת בנר ומחפשת: מה יש בו, שאינך מזהה כרגע בעצמך ואת בוחרת לקחת אל תוכך.

 

חוזרת לעצום עיניים. מנסה לחוש הדהוד של הנר שהתבוננת בו, כפי שהוא כרגע בתוכך. בן דמותו הרוחני, המופשט, הפנימי, של הנר שבחוץ.

היכן הוא נמצא כעת בגוף? כיצד הוא נראה? מה גודלו, צורתו, הצבעים שכלולים ונגלים בו?

 

חושבת כעת על נקודה מסוימת בחייך, שאת חווה אותה ככזו שהיא פחות מוארת. אולי מידה מסוימת, תכונה, מתיחות בקשר בינאישי מסוים, מקום חסום בנפש שמקשה עלייך. מתמקדת בנקודה זו.

 

מפנה את המבט הפנימי אל המקום הזה. זה שמורגש כעת  יותר קריר, פחות מואר, ומתחילה לקרב אליו, בזהירות , את הנר הפנימי שלך. להאיר אותו, לחמם, להתבונן בו כעת באור אחר.

כיצד נראה המקום הזה כעת, כפי שהוא, לאור הנר. אילו פרטים חדשים אולי נגלים בו? איזו הרגשה מתעוררת מול המראה החדש שלו, מה קורה שם כשמצטרפת למקום הזה חמימות?

 

–     מוזמנת להפוך את התמונות והתובנות שעלו מן ההתבוננות לתפילה אישית, כתובה.

תפילה שתוכלי להתפלל מול הנרות במהלך החנוכה, ובכל זמן אחר….

 

אפשרות 2:

כל אחת  בוחרת נר ומדליקה אותו.

-שלב א':  התבוננות של 2 דק' (לערך…) בנר.

שלב ב': כל אחת כותבת רשימת מילים המתארות את הנר או את השלהבת שלו.

– שלב ג': כתיבת 5-6 משפטים הבנויים לפי המבנה הבא:

נר / שלהבת , תיאור, פועל ומקום.

למשל: שלהבת כתומה, רוקדת באוויר,

            נר גדול, מתרכך במרכז.

            נר עקום שואף למעלה

שלב ד': מוסיפות לכל המשפטים את המילה אני בתחילתם.

שלב ה': כל אחת בוחרת משפט אחד שמדבר אליה במיוחד. כתיבת רצף / כתיבה אוטומטית. למשך 4 דקות, בלי להפסיק.

מתחילה במשפט שנבחר, ואח"כ כותבת כל מה שעולה בתודעה.

בכל פעם שהיד נעצרת – יש לחזור על אותו משפט שנבחר, עד שנוחתת לתודעה מילה חדשה.

לכתיבה זו 2 כללים חשובים:

  1. לא מרימים את העט מהדף (כתיבה ללא הפסקה),
  2. כותבים כל מילה שמגיעה לתודעה, בלי לצנזר. (לא יהיה צורך להקריא. הטקסט נשאר פרטי).

שיתוף: ודיון:

–          בסבב: משהו שהפתיע אותי או התחדש לי בתרגיל.

–          החויה בהעלאת דימוי באופן הזה.

–          כתיבה מול דמיון.