"חוט השדרה של התפילה"- סדנה בתפילת 18/ רחלי וינשטוק
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף לג, עמוד ב
ולמה שמונה עשרה? […] אמר רבי סימון כנגד י"ח חוליות שבשדרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן מה טעם "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ה'" [תהילים, לה]
מה המשמעות שתפילת 18 כנגד החוליות שבעמוד השדרה?
חוליות של עמוד שדרה-
בעמוד השדרה יש 7 חוליות צוואריות, 12 חוליות של בית החזה, 5 חוליות של גב תחתון, סאקרום שמורכב מ5 חוליות מאוחות אצל מבוגרים, ועצם הזנב המורכב מ3-5 חוליות מחוברות. סה"כ 24-32 חוליות. חז"ל כנראה ספרו את ה12 של בית החזה, 5 של גב תחתון, וסאקרום, כאשר את ברכת "על המינים" תקנו כנגד עצם הזנב. (ראה להלן הרב אריה קפלן) למרות שחז"ל מנו רק את החוליות שבגוף ולא את החוליות המשמשות לראש, הראש והגוף נעים יחד אצל חז"ל ובכריעות וזקיפות חז"ל התייחסו לתנועה הכפולה המכילה את תנועת הראש והגוף יחד. לעמוד השדרה תפקודים שונים, ולתפקודים אלו גם משמעויות רוחניות: מעבר של מערכת העצבים מהמוח אל כל הגוף, וזה כנגד רצון החיים והפעילות הבאה איתו הזורם בין המוח לגוף דרך עמוד השדרה ובחזרה. והקשר שבין בחלק העליון לתחתון (להרחבה בנושא אפשר לקרוא בחוברת "יהי כבוד ה' לעולם" שהוציאו ישיבת עתניאל לזכר מיכל מרק הי'ד) .
האדמו"ר הזקן מחבר בין התפקוד הפיזיולוגי של חוט השדרה ביחד לגוף כמשל לתפקוד התפילה ביחס לשאר המצוות:
ספר ליקוטי תורה – פרשת בלק
והנה עבודה שבלב זהו תפלה והיא דרבנן ואינה ממנין המצות… וא"כ מהו שאינה ממנין המצות? והענין יובן בהקדים כי הנה י"ח ברכות דשמ"ע הן כנגד ח"י חוליות השדרה שבתוכן נמשך החוה"ש … והנה עד"מ באדם יש בגופו רמ"ח אברים … ח"י חוליות השדרה כו'. אך החוט השדרה עצמו הנמשך בתוך החוליות אינו ממנין האברים ועכ"ז הוא המעמיד ומקיים את כל האברים שמבריח מן הראש עד הירכיים ועל ידו נמשך החיות מהמוחין לכל האברים שהאברים מחוברים בצלעות והצלעות בחוליות והחוליות בחוט השדרה והחוט אינו בכלל האברים רק שהוא המקשר כו' ומתחיל מהמוח ומתפשט עד הרגלים ולכן אם נפסק חוט השדרה כו'. כמ"כ הנמשל בבחי' המצות שהם רמ"ח אברים דמלכא הנה ארז"ל מצוות צריכות כוונה. והכוונה היינו בחי' התפלה שהיא בחי' כוונה ופנימית להמצות והיא עיקר המעמיד ומקיים את הרמ"ח מ"ע והיא כמשל החוט השדרה שהוא המעמיד ומקיים את האברים אע"פ שהוא בעצמו אינו ממנין רמ"ח אברים. והענין שעיקר המכוון בתפלה הוא שמבקשים שיהיה אור א"ס ב"ה שלמעלה מהשתלשלות ברוך ונמשך למטה בבחי' ההשתלשלות…
וזהו שארז"ל שח"י ברכות דצלותא הם כנגד ח"י חוליות שבשדרה ר"ל שהם כלים להמשכת וגילוי האור א"ס הנמשך ע"י התפלה כמו שהחוליות הם כלים לחוט השדרה הנמשך ממוח שבראש לתוכן ונקרא ע"פ הקבלה המשכת המוחין וכמו בחוט השדרה נמשך מוח וע"פ חסידות נקרא המשכת הדעת התגלות אלהות למטה כמו למעלה.
בגמרא ישנה הדרכה מעשית מרב ששת כיצד לבצע השתחוויה בתפילת 18:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב/ב:
רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא:
רש"י ברכות דף יב/ב:
כחיזרא – שבט ביד אדם, וחובטו כלפי מטה בבת אחת:
זקיף כחיויא – בנחת, ראשו תחלה ואחר כך גופו, שלא תראה כריעתו עליו כמשוי:
כחויא – כנחש הזה, כשהוא זוקף עצמו מגביה הראש תחלה ונזקף מעט מעט
להדרכה המעשית של רב ששת יש משמעות רוחנית, לפי דבריו של הרב אריה קפלן:
הרב אריה קפלן, "מדיטציה יהודית", עמוד 120
"להשתחוויה ב'עמידה' הקשר חשוב נוסף. התלמוד מציין שאחת הסיבות לכך שב'עמידה' יש שמונה עשרה ברכות היא שהן מסמלות את שמונה עשרה החוליות שבעמוד השדרה. הברכה התשע עשרה שהוספה מאוחר יותר, מסמלת את עצם האליה, העצם הקטנה שבבסיס עמוד השדרה. הדבר מזכיר את אנרגית הקונדליני…. בעוד שבמדיטציית הקונדליני שואף האדם להעלות אנרגיה מבסיס עמוד השדרה כלפי מעלה, ב'עמידה' מעביר האדם אנרגיה מן השכל לשאר הגוף….
אחת הסיבות לקישור של מספר הברכות למפר החוליות היא, שעל אדם להשתחוות ישר כמוט אך כשהוא מתרומם עליו לעשות זאת כנחש, תחילה הראש ואחר כך הגוף. בדרך זו, מכוונת ה'עמידה' להעביר אנרגיה רוחנית דרך עמוד השדרה לגוף כולו."
עבודה פנימית:
- לעבור בעיניים על הברכות של תפילת 18, לבחור ברכה שאני רוצה עכשיו להמשיך אליה אור, שהיא תתברך בחיים שלי.
- דמיון מודרך בעמידה בתנועה: לעצום עיניים, להקשיב לנשימה. לחוש את האוויר זורם מלמעלה למטה. מקצה הקדקוד דרך חוט השדרה עד למטה. עם הנשימה להתחיל להניע את עמוד השדרה בעדינות מלמעלה למטה כמו גל של תנועה שעובר בתוכי. לדמיין את אור אין סוף שמעלי שולח גלים דרך חוט השדרה שלי. לפתוח בסידור בברכה שבחרתי ולומר אותה לאט ועם כל מילה לנשום אותה פנימה עם התנועה של חוט השדרה. לחוש כל מילה שהיא עוברת דרך חוט השדרה לשאר מערכות הגוף. לעשות את זה לפחות 3 פעמים. אחר כך אפשר להמשיך ולהוסיף תפילה אישית במילים שלי לברכה. לבסוף לבחור מילה אחת מתוך הברכה שהיא בשבילי הלב של הברכה ולהדהד אותה עם התנועה של חוט השדרה. לאט לאט להשקיט את התנועה. לחוש את כפות הרגליים על הרצפה, למצוא את הזמן המתאים לחזור לכאן לפתוח עיניים.
- לסיום: כל אחת אומרת את המילה שהייתה בשבילה הלב של הברכה וכולן חוזרות אחריה.