הטבת חלום/ הרב דוב זינגר

החלום הוא אחד משישים בנבואה, יש פה סוג של תקשור עם תודעה רחבה יותר מהתודעה שלנו. מבחינת ההרגשה יש הבדל גדול האם אני בתוך החלום או שהחלום בתוכי, הדבר בולט עד כדי כך שהפעם היחידה שאדם יכול להתענות בשבת זה רק תענית חלום, כל תענית אחרת נדחית בשבת חוץ מיום הכיפורים, אפילו תשעה באב נדחית מפאת השבת. ורק תענית חלום מתענים בשבת.

זה מצטרף לנוסח מיוחד של הטבת חלום, זה לא רק שהוא פותר אותו אלא יש דרך להגיב לתחושה של הנפש העגומה. נכון שלא פעם הנפש עגומה בגלל חלום לפעמים זה גם בגלל המציאות, אבל כבר לימדנו הרב יצחק שאם אנחנו יכולים לפרש חלומות אין סיבה בעולם שלא נפרש מציאות.

ברור הרי שגם למציאות יש כוונת פשר, לא רק לחלומות, מי שמכיר בוודאי ולומד יודע שבטקסט יש כמה רמות גם כן. יש את הפשט ואת הדרש, וכל אחד מהרבדים הוא רובד שאנו לומדים להסתכל בו בטקסט. כך גם המציאות, יש את פשט המציאות ואת הדרש שלה.

אם יש מושג של הטבת חלום יכול להיות שאפשר לעשות הטבה של המציאות.

נפתח בקטע של הגמרא.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד ב

אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה. יפתרנו? והאמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא! – אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: חלמא טבא חזאי. ולימרו ליה הנך: טבא הוא, וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא. ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות

רב הונא בר אמי בשם רבי יוחנן אומר הרואה חלום ונפשו עגומה יפתרנו בפני שלושה, והרי אמר רב חסדא שחלום שלא נפתר כאגרת שלא נקראה (אולי עדיף לא לפתור, ברגע שזה פתור זה כבר סגור ואי אפשר לפרש אותו אחרת ועל כן אולי עדיף לא לפרש את החלום) אלא יטיב את החלום בפני שלושה.

יכנס שלושה ויאמר להם 'חלום טוב ראיתי', והם אומרים 'טוב הוא, ושיהיה טוב, והקב"ה שיהפוך אותו לטוב, שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה טוב ויהיה טוב' ויאמרו שלוש הפוכות ושלוש פדויות ושלש שלומות.

כעת נקרא את נוסח ההטבה.

ההנחיה היא להתחלק לקבוצות של ארבעה ולנסות לומר את זה כאילו אחד חולם והשאר עונים לו. לאחר הטקס נלך לאט לאט לנסות להבין את הפסוקים ולראות אולי הוא לא באמת חלם חלום טוב, אולי יש רמזים לחשיפה מה הוא חלם ומה הרגשות שלו סביב זה.

*** התחלקנו לקבוצות ***

מתוך הסידור

הרואה חלום (ואפי' חלום טוב) ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני ג' האוהבין אותו ואפי' הדיוטות:

חלום טוב יספרנו לאוהביו ויזכרנו כדי שיתקיים אבל חלום רע ח"ו אין לספרו ואין לזוכרו:

בתחלה יאמרו המטיבין להחולם פסוק זה:

הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:

החולם אומר ג"פ רצופים:

חֶלְמָא טָבָא חֲזָאִי:

והמטיבין עונים ג"פ:

חֶלְמָא טָבָא חֲזַיְתָא:

גם עונים פ"א:

חֶלְמָא דִידָךְ טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי, רַחֲמָנָא לְשַׁוְיֵהּ לְטַב, שְׁבַע זִמְנִין לִגְזְרוּן עַלֵהּ מִן שְׁמַיָא דְּלֶהֱוֵי טָבָא וְיֶהֱוֵי טָבָא, טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי:

ככה יאמרו החולם והמטיבין ז"פ:

בשעה שמטיבין יאמר החולם חטאתי עויתי פשעתי עברתי על מ"ע ועל מל"ת:

ואחר כך יאמרו המטיבין ג' הפוכות וג' פדיונות וג' שלומות

והחולם אומר:

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:

ועונין – אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם:

וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ:

החולם אומר – פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי:

ועונין – וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת:

וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה:

החולם אומר – בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְדֹוָד וּרְפָאתִיו:

ועונין – וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד:

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם:

ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְדֹוָד יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

החולם אומר ג"פ – ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי:

ומשיבין לו – ה' פָּעָלְּךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר:

ככה יאמרו ג"פ:

החולם אומר ג"פ – שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי:

עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

ומשיבין לו – אַל יִּתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל:

ה' שֹׁמְרֶךָ יְדֹוָד צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:

יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:

ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:

ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

ככה יאמרו ג"פ:

החולם אומר ג"פ – תּוֹדִיעֵנִי אוֹרַח חַיִּים:

ומשיבין לו – שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:

ככה יאמרו ג"פ:

החולם אומר ג"פ – וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, דַבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

והמטיבין אומרים – יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

ככה יאמרו לו ג"פ:

והמטיבין יקדימו תיבת בשמחה לתיבת לך להפוך צירוף תיבת אכ"ל שכר"ת לך בשמחה אכול לחמך:

בְּשִׂמְחָה לֵךְ אֱכוֹל לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֵב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ:

יתן לצדקה וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:

סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב יִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:

הרב דוב:

אולי מישהו יספר מה למד.

* כבר שהתחלת לדבר בהתחלה בנקודה שלא להשאיר משהו לא טוב אלא לתקן אותו, ובמקום לשכוח ממנו אז עכשיו צריך לטפל בעגמימות, נפש האדם לא צריכה להשאר במצב רע אלא לעבור לטוב זה היה משמח ומעודד.

* לי היה חזק החויה הספציפית של הטבת חלום שיש שלושה אוהבים, אנו תמיד חושבים שצריך ב"ד, ופה לא משנה בגבר או אשה או אדיוט מספיק שיהיה אוהב וזה הקרנה של הטוב.

* זה מתחבר לי עם הברכת כהנים, כי כהן שיש לו שונא בקהל לא יכול לברך, השנאה חוסמת וזה מאוד עקרוני שיהיה פה אוהבים. הם לא מתקנים מציאות הם צינור להוריד את השפע מעולם הטוב אלינו.

הרב יצחק: מה שיפה להתגבר על הסקרנות. הם לא שואלים מה בדיוק היה שם, לברך ולעודד בלי לדעת מה היה שם, וגם בסוף לא מגלים. היכולת לשים את הדגש ברגש ולא בפרטים היא משהו יפה.

* דיברנו על משהו שבעיני משתקפת תפיסה נפלאה של מה שקיים ואיך הוא מתקיים בדיבור, והחמקמקות של הזכרון שמה שמתקיים כאשר נותנים לו מקום, ושיש חלום רע לא נותנים לו מקום, וממירים את המקום שלו על ידי דיבור אחר ותודעה חדשה שנוצרת על ידי אוהבים. האמירות האלה – שחוזרות לקריאת שמע – שמשנות את התודעה.

* אני אהבתי את העובדה שאני יכולה לקחת אוהבים ולעשות משהו עם הלא טוב, האפשרות לעשות איתו משהו נותנת איתו כח והמון המשכיות. גם בדרום, אנשים שיכולים לעשות עם עצמם משהו זה שונה לגמרי מאנשים שאומרים זה מה שקורה ואין לי מה לעשות.

הרב דוב:

הגמרא מתלבטת האם יש עניין להוסיף בתפילת הדרך עוד ועוד פורענויות, הגמרא מביאה את הפס' באיוב 'אשר יגורתי בא לי' שלא יפתח אדם פה לשטן, במובן מסוים זה המשך המחשבה הזאת שהדיבור יחד עם הציפיה לרע מכניסה לתוך מצב רוח מסויים ויש דרך ואופן לשנות את המצב רוח.

עמרם:
ההרגשה שלי היא שזה לא טקס פסיכולוגי, שהשלושה אנשים הללו מתייחסים לחלום בתור אגרת רצינית, המקור שלה הוא לא מקור נפשי. ושלושת האנשים הם סוג של בית דין, זה לא שהם רוצים שאני ארגיש טוב, אלא הם גוזרים שיהיה טוב. וזה באמת נהיה טוב. אני קובע – עד כמה שזה נועז לומר – שהקב"ה יקבל שזה יהיה טוב.

הרב מרדכי:

אמרת בהתחלה האם אתה בתוך החלום או החלום בתוכך, ואני הרגשתי שזה גם וגם, יש התייחסות חברית ויש קריאה של פסוקים. הם לא אומרים דברי ניחומים של עצמם הם מביאים פסוקים וזה המציאות. זה צריך להיות אוהבים כי השאלה איך אתה קורא את הפסוקים. יש פה שילוב של אוהבים עם פסוקים.

הרב דוב:

בהקשר הזה שמעתי את זה – בתור חולם – מאוד חזק. כשאני אומר 'ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך' זה נחמד, אבל כששלושה אנשים אומרים לי את זה זה משהו הרבה יותר חזק, פתאום זה נכנס בצורה אחרת לגמרי.

* אני חשבתי על היחס בין הטבת חלום לתענית חלום. זה משהו מאוד שונה נפשית, תענית חלום זה כשאתה רוצה להתנקות מהחלום, סיגוף הגוף שהוא יותר קשה. ההטבה היא להפוך את הרע לטוב – כמו זדונות נהפכים לזכויות. יחס הרבה יותר מחבק ומיטיב.

הרב דוב:

למען הגילוי הנאות נאמר שהיה סוג של תשובה לפחות בנוסח של הסידור, באמצע הטבת חלום אנחנו מרשים לעצמנו לתת מקום לרגש של הפחד ולתשובה. והתענית בהקשר הזה, מכיוון שהיא מלווה בהטבת חלום היא סוג של תשובה רדיקלית, אני לוקח את מובן התשובה עד הקצה.

* רציתי לחזק את מה שנאמר פה שמה שכתוב על ידי הטבת חלום זה על ידי הדיבור בחינת כל החלומות הולכים אחר הפה. כשאומר רב חסדא שחלום לא פתור זה אגרת לא קרואה אולי זו אגרת לא כתובה, ועל ידי ההטבת חלום אנחנו כותבים את האגרת מחדש.

* עלתה לי שאלה בהתחלה, אם אדם שביתו נהרס והוא לא קורא את האגרת אז ביתו לא נהרס? עכשיו אני מבין, באגרת כתוב ביתך נהרס ולא כתוב שם, תלוי מי פתח את האגרת.

השאלה שלי היא אמיתית, האם הרעיון שאין לספרו ואין לזכרו הוא רעיון נכון? הקב"ה כתב אגרת מי אמר שאני יכול להתעלם ממנה, איך זה מסתדר עם התפיסה שאנחנו צריכים לקרוא אותות במציאות וגם עם העמדה שמה שאני חולם הנפש שלי רוצה להתמודד איתו בצורה כלשהי.

* אני רוצה להגיב לזה, אני רוצה להגיד שהרבה פעמים הדחקה היא פונקציה שימושית וחשובה, ויכול להיות שעכשיו אחרי החלום אני צריכה להדחיק. יכול להיות שלזמן מסויים אני צריך לשמור על דברים.

* אני רוצה להוסיף ולשאול האם הטבת חלום זה עניין הלכתי? זה חובה?

הרב יצחק: נראה שזו הצעה אחת מני רבות, כמו גם, זה מגיע רק למי שנפשו עגומה עליו יש הרבה חלומות שהם לא מובילים לנפשו עגומה. יש מצבים שלא נכון לפתוח את החלומות וזו נקודה נורא עדינה. במקום הזה יש עצה שנפשו עגומה שלא יתחיל לפתור כי הסכנה שמישהו יהרוס את זה ויהפוך את זה למשהו לא טוב זה לא נכון זו נקודה רגישה מדי.

הנפשו עגומה עליו היא אולי הדבר המרכזי, שלושה אוהבים שמיטיבים את זה הדבר מאוד חזק.

הרב דוב:

זה נושא לשיחה, בוודאי שיש סידורים מגמתיים שמשמיטים את החלקים המשמעותיים מהסידור, והיום כחלק מתנועה כוללת שיש קשר לתפילות ולעולמות עליונים הדבר הזה הרבה יותר נוכח שאנשים לוקחים את החלום שלהם ומבקשים עזרה. בין אם זה הלכה ובין אם זה לא הלכה זה נתיב.

אני מרגיש שפה ובהלכות דומות יש לנו בחירה סביב המציאות, שואלים אותנו מה שלומנו כל הזמן ובתור אנשים אמיתיים אנו רוצים לספר באמת מה שלומנו ולפתוח את הפחדים ושאר הדברים. היכולת לבחור ולפתוח את מה שלומנו בביטוי חיובי משפיעה, הן עלי והן על הסביבה.

הדמיון שהמציאות היא מציאותית הוא לא הכל, יש בו גם צד חלומי.

הבחירה בדיבור המיטיב בדיבור שהופך לפסוקים, אדם שפסוקים שגורים על פיו והוא משתמש בפסוקים שמתייחסים לקב"ה ומחזקים 'לישועתך קיויתי ה' ' 'וה' עוז' וכו'. אני מרגיש שלפחות לגבי זו הייתה החלטה לבחור במציאות מחדש. לא לראות מה חטפנו הפעם אלא להבין שהחדשות מתרחשות דרך הדיבור שלנו שיכול להיות חלק מהמציאות הזו.

מקורות נוספים

ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ברכות הראיה ושאר ברכות פרטיות הלכה ה

כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל נִצְחוֹן דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, בִּפְרָט דִּבּוּר וְקוֹל שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁיָּקָר מֵהַכּל. וְזֶה בְּחִינַת 'כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ' (קכה). שֶׁעִקַּר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ מַמְשִׁיכִין עַל יְדֵי הָאֲמִירָה וְהַדִּבּוּר. וְזֶהוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ הַיְנוּ שֶׁעִקַּר גְּבוּרוֹת ה' שֶׁהִיא נִצְחוֹן מִלְחֲמוֹת ה', בְּחִינַת 'ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה' (קכו), זֶה מַמְשִׁיכִין עַל יְדֵי הַדִּבּוּר דַּיְקָא וְכַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְנָע הָרַע עַיִן וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הֲטָבַת חֲלוֹם עַל יְדֵי הַדִּבּוּר בְּחִינַת כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (קכז) כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת בָּזֶה אֵיךְ שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַפּוֹתְרִים לְטוֹבָה אוֹ לְהֵפֶךְ. כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם וְכַנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן יְטִיבֶנּוּ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם אָדָם וּמָקוֹם וּזְמַן שֶׁבָּהֶם תָּלוּי הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שְׁלשָׁה הֲפוּכוֹת וּשְׁלשָׁה פְּדֻיּוֹת, הַכּל כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה בְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדָם תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁהִיא תִּקּוּן הַחֲלוֹם שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה אָמֵן: