חלומות – פתרון חלומות (תשע)

"כל החלומות הולכים…" – על חלומות ופתרונם

מקורות

תלמוד בבלי, ברכות נה ע"ב:

אמר רבי זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר "ושבע ילין בל יפקד רע"^[1], אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע!

אמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא!

(אמר רב חסדא: חלום שלא נפתר – כאגרת שלא נקראת!)

שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר: (זכריה י') "וחלמות השוא ידברו"^[2]. כי הוה חזי חלמא טבא אמר: וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב (במדבר י"ב) "בחלום אדבר בו"^[3].

(שמואל, כאשר היה רואה חלום רע, אמר "וחלומות שוא ידברו". כאשר היה רואה חלום טוב, אמר: וכי החלומות שוא ידברו, והרי כתוב "בחלום אדבר בו"?!)

אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו – רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה – וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה.

אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא? – אין, וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה – שנאמר (בראשית מ"א) "ויהי כאשר פתר לנו כן היה".

אמר רבא: והוא דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר "איש כחלמו פתר".

(האם "כל החלומות הולכים אחר הפה" פסוק הוא? כן, כמו ר' אלעזר, שאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה – שנאמר (בראשית מ"א) "ויהי כאשר פתר לנו כן היה".

אמר רבא: והוא שפותר לו מעין חלומו, שנאמר "איש כחלומו פתר".)

אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך… ויטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: חלמא טבא חזאי. ולימרו ליה הנך: טבא הוא, וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא. ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות. שלש הפוכות – (תהלים ל') הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה, (ירמיהו ל"א) אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון וגו', (דברים כ"ג) ולא אבה ה' אלוקיך לשמע אל בלעם ויהפך וגו'. שלש פדויות – דכתיב (תהלים נ"ה) פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', (ישעיהו ל"ה) ופדויי ה' ישבון וגו', (שמואל א' י"ד) ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו'. שלש שלומות – דכתיב (ישעיהו נ"ז) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, (דברי הימים א' י"ב) ורוח לבשה את עמשי וגו', (שמואל א' כ"ה) ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו'.

(אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך… ויטיבנו בפני שלשה. יביא שלושה ויאמר להם: חלום טוב ראיתי. ויאמרו לו הם: טוב הוא, וטוב יהיה, הקב"ה יעשהו טוב. שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה טוב ויהיה טוב. ויאמרו לו שלוש הפוכות (פסוקים עם השורש ה.פ.כ.), ושלוש פדויות, ושלוש שלומות: שלש הפוכות – (תהלים ל') הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה, (ירמיהו ל"א) אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון וגו', (דברים כ"ג) ולא אבה ה' אלוקיך לשמע אל בלעם ויהפך וגו'. שלש פדויות – דכתיב (תהלים נ"ה) פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', (ישעיהו ל"ה) ופדויי ה' ישבון וגו', (שמואל א' י"ד) ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו'. שלש שלומות – דכתיב (ישעיהו נ"ז) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, (דברי הימים א' י"ב) ורוח לבשה את עמשי וגו', (שמואל א' כ"ה) ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו'.)

אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי, אמרי: כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה. פתח חד מינייהו ואמר: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו, ולימא הכי: רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם – חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה – רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה – כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה ומסיים בהדי כהני, דעני צבורא אמן. ואי לא – לימא הכי: אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום.

(אמימר ומר זוטרא ורב אשי היו יושבים ביחד. אמרו: כל אחד ואחד ממנו יאמר דברשחברו לא שמע. פתח אחד מהם ואמר: מי שראה חלום ולא ידע מה ראה, יעמוד לפני הכהנים בשעה שפורסים את ידיהם, ויאמר כך: "רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם – חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה – רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה – כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה" ומסיים יחד עם הכהנים, שיענו הציבור אמן. ואם לא – יאמר כך: "אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום".)

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר (דניאל ב') אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו, ואיבעית אימא מהכא (דניאל ב') ורעיוני לבבך תנדע.

אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא, ולא פילא דעייל בקופא דמחטא.

(אמר רבא: תדע שהרי לא מראים לו לאדם לא דקל של זהב ולא פיל שנכנס בחור המחט.)

ברכה ראשונה

הרב יצחק:

נזמין את כולם להסתכל מסביב, לראות עם מי אנחנו יושבים בחדר. לבחור מישהו או מישהי מבין היושבים שאני רוצה לומר לו או לה משהו אישי. זה יכול להיות כל דבר. אנו מכנים זאת 'אישי ישיר' – שכל אחד יבחר בראש מישהו ויכין את מה שהיה רוצה לומר לו. החידוש הוא שאפילו אם אני רוצה לומר משהו לכולם, אני יכול לפנות למישהו אישית ולומר לו את זה כך שישמעו כולם.

[שיתוף העמיתים באמירות ישירות.]

לימוד

יוסי:

אנחנו חולמים חלומות, אולי כותבים חלומות, לומדים על חלומות. בשתי הפגישות הקודמות למדנו שני חלומות, והיום נלמד על חלומות – מהם חלומות, מה עושים איתם. בגמרא בברכות יש עיסוק מאוד רחב בעניין פתרון החלומות. יש שם דף וחצי שעוסק במה אומר כל דבר שאדם רואה בחלום – כמו שפה ספציפית של החלום ומה כל מילה בשפה הזאת אומרת. חוץ מזה יש מימרות של אמוראים שדנים באופן כללי במה זה חלומות ומה פתרונם.

עיקר ההתכוונות שלנו היא למעשה, כלומר לפתור את החלומות שנכתבו במהלך השבוע. היום צריך להקשיב טוב במיוחד, כי אנחנו לומדים איך לפתור ומי שלא יקשיב לא ידע איך…

·         בפרשת השבוע אנחנו עוסקים בחיים של יעקב. איכשהו מתגלה עומק הפער בין החלום לשברו. יעקב בעיניי זכה מצד אחד להתגלות מדהימה עם הבטחה בתוכה, ומצד שני מכל האבות הוא מעיד על עצמו שהיו לו החיים הכי קשים.

יוסי:

זה מזכיר את ההערה שלך משבוע שעבר בעניין החלומות הקשים. עכשיו את מדברת על מה שקורה עם החלום במציאות. הגמרא שאנחנו עוסקים בה היום מתעסקת יותר בקושי עם חלומות. כמו שאת נזפת בי גם חבריי נזפו בי – אתה מביא חלומות יפים של ר' נחמן ויעקב אבינו, מה עם החלומות שלנו?

אמר רבי זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר "ושבע ילין בל יפקד רע", אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע!

מי שמוכן מוזמן לשקף מה כתוב כאן.

מדברי העמיתים:

·         לא כתוב שהוא לא חלם, אלא שאין לו חלום, כלומר שהוא לא זוכר.

·         השאלה היא מה נקרא "רע" – האיש או המצב הזה? יש אפשרות לקרוא את זה בצורה ממתנת יותר – המצב הזה הוא רע.

·         המילה "רע" יותר קשורה למצב. "רע" גם מלשון רעוע, מצב שאינו שלם.

·         יש פה הלכה למעשה – תתייחסו לחלומות שלכם, אל תתעלמו מהם.

·         החלום לא תלוי בו – אם הוא חולם או לא חולם. זו פקידה, ואם לא נפקדת החסרת משהו, אתה לא ראוי למשהו, הפסדת.

·         "נקרא רע" כי הוא לא מחובר לעולם הפנימי שלו – מדברים איתך כל הזמן ואתה לא מקשיב.

·         מישהו ש"לן", שהיה לו זמן לחשוב והעביר את היומיום שלו ב'שינה', בלי לחשוב על מה שמעבר, הוא רע.

יוסי:

יש כאן שני שלבים. החלום נתפס כפקידה, מישהו בא מלמעלה לבקר. ר' צדוק מתחיל את החלומות שלו במילים 'חלם לי', כלומר: זכיתי לביקור. קומה שנייה, מעל זה, היא שכשאדם שלא נפקד, לא לטוב ולא לרע, זה המצב הכי גרוע – כי לא מתייחסים אליו.

מה ר' זעירא עושה עם הפסוק?

·         הפסוק מאוד נוח, מאוד חיובי. מי שהולך לישון שבע לא יקרה לו רע. ר' זירא הפך אותו למשהו קשה.

יוסי:

הפסוק הזה אומר שמי ששבע, גם בלילה שהוא זמן מפחיד לא יקרה לו רע. זה ביטוי לחיים של מלאוּת. הדרשה היא לקיחת הפסוק הזה, שהגיע מהכיוון הרוחני ההפוך, והפיכה שלו. האמירה שלו היא שהאפשרות לחיות חיים שבעים היא אפשרות לא טובה, כיוון שאתה חי חיים שבעים אבל לא זוכרים אותך. השינה היא חלון להיזכרות, להיפקדות, למגע, למפגש. זו דרשה שממש מואסת בחיים השבעים, שלא נפקדים – ב'לא רע ולא טוב'.

ר' זעירא מתייחס לעצם העובדה שאני חולם, בלי קשר לתוכן החלום בכלל. החלומות הקשים, הסיוטים, יכולים להוות קושיה על ר' זעירא, אבל מה שהוא אומר זה שהכי גרוע זה בלי חלומות בכלל. מה לעשות עם חלומות רעים? את זה נראה בהמשך. מה שבסיסי כאן הוא החלום כהיפקדות.

נקרא עכשיו כמה מימרות ברצף להתרשמות:

אמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא!

(אמר רב חסדא: חלום שלא נפתר – כאגרת שלא נקראת!)

שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר: (זכריה י') "וחלמות השוא ידברו". כי הוה חזי חלמא טבא אמר: וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב (במדבר י"ב) "בחלום אדבר בו".

(שמואל, כאשר היה רואה חלום רע, אמר "וחלומות שוא ידברו". כאשר היה רואה חלום טוב, אמר: וכי החלומות שוא ידברו, והרי כתוב "בחלום אדבר בו"?!)

אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו – רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה – וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה.

אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא? – אין, וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה – שנאמר (בראשית מ"א) "ויהי כאשר פתר לנו כן היה".

אמר רבא: והוא דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר "איש כחלמו פתר".

(האם "כל החלומות הולכים אחר הפה" פסוק הוא? כן, כמו ר' אלעזר, שאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה – שנאמר (בראשית מ"א) "ויהי כאשר פתר לנו כן היה".

אמר רבא: והוא שפותר לו מעין חלומו, שנאמר "איש כחלומו פתר".)

אדלג ואקרא מסוף הגמרא:

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר (דניאל ב') אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו, ואיבעית אימא מהכא (דניאל ב') ורעיוני לבבך תנדע.

אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא, ולא פילא דעייל בקופא דמחטא.

(אמר רבא: תדע שהרי לא מראים לו לאדם לא דקל של זהב ולא פיל שנכנס בחור המחט.)

יוסי:

יש לנו כאן ארבע מימרות שונות, כולן סביב עניין הפיתרון. אומר אותן בקצרה, וכל אחד יחשוב איזו מימרה הוא רוצה לאושש. 'לאושש' הכוונה להיכנס להיגיון הפנימי של הדבר.

א.      רב חסדא – חלום שלא פותרים אותו הוא כמו איגרת שלא קוראים אותה. החלום הוא איגרת ופתרונו הוא קריאת האיגרת.

ב.      שמואל – כשהיה חולם חלום רע היה אומר שזה שטויות; כשהיה חולם חלום טוב היה אומר שזה נבואה.

ג.       רבי בנאה (זקן אחד) – הוא מספר סיפור, שהוא חלם חלום והלך עם אותו חלום ל-24 אנשים, כל אחד פתר בצורה שונה וכל מה שפתרו לו קרה. מכאן מגיעים לאמירה המרכזית שהחלומות הולכים לפי הפה שפותר אותם. קרו בגלל החלום הזה 24 דברים בגלל שדיברו בו 24 פיות. רבא מסייג את זה ואומר שהפתרון צריך להיות מעין החלום.

ד.      ר' יונתן – מה שחולמים נובע מהרהורי הלב.

יש לנו כאן כמה דמויות. אני מבקש מכל אחד לחשוב על אחת האמירות האלה שהוא מכיר, מבין מחוויותיו עם חלומות, ולהסביר לנו. 'זה מוכר לי כי…'.

מדברי העמיתים:

·         אני פונה לזקן. היה לי חלום שחשבתי עליו והלכתי איתו. ההבנה של החלום גרמה לו להתממש בחיים שלי. יכול להיות שאם הייתי מבינה אחרת הוא היה משפיע אחרת. עיקר הממשות של החלום הוא בדרך שבו אני מבינה אותו. העובדה שאמרתי את זה בפה נתנה לזה ממשות בתוך החיים שלי.

·         חלמתי חלום מאוד עשיר ודיברתי עליו עם אנשים שונים. הרגשתי שיש כמה פתרונות, וכל פתרון יכול להיות נכון. כל אחד יכול לתפוס פן אחר של החלום.

·         הייתי מוטרדת מהצורך לרשום את החלומות. אתמול בבוקר חלמתי חלום והצלחתי לרשום אותו, אבל כשהתעוררתי הבנתי שגם כתיבת החלום הייתה חלק מהחלום. זה מתחבר לי לדברי ר' יונתן – "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו".

·         גם הרהורי הלב הם מפגש. כל דבר שקורה לנו הם דיבור אלוקי. גם חלומות שנובעים מתוכנו הם מפגש עם משהו שאומר לנו משהו.

·         אילן: אני רוצה לאושש את שמואל. כשאני חולם חלומות, אם אני זוכר אותם, הרבה פעמים ישנו הרגע שבו אני מתעורר ולא בטוח – זה חזק, יש בזה עוצמה. אני מכיר בתוכי את התנועה בין העמדה היותר 'מבטלת', היותר פסיכולוגית, שאומרת 'בסדר, נו..' – הרהורי לבו וכו' – לבין המצב הזה שבו 'יש פה משהו'. זו תנועה של אמונה – האם הכול דמיון, רק חלום, או שמא יש פה באמת משהו – היש אלוקים אם אין?

·         ר' זעירא – כשאני שבע, כשהכול טוב והחיים שטוחים, לא באים חלומות וגם אין צורך בחלומות – אין צורך באותות ומופתים שיוציאו אותי החוצה.

·         הרב יצחק: אני גם חלמתי חלום לפני הרבה שנים, שאחי נופל ופותח את הראש. החלום היה יוצא דופן בצלילותו. הייתה שבת ולא יכולתי להתקשר. חיכיתי בכיליון עיניים למוצ"ש כדי להתקשר, היה לי ברור שקרה לו משהו. התקשרתי במתח, והכול היה בסדר. אני מבין את שמואל, כמה הוא חושש מכך שאנשים יהפכו את החלום לעבודה זרה, יתחילו ללכת עם זה ולהשתעבד לזה. הפסוק שהוא מביא מתייחס לעבודה זרה – "וחלמות השוא ידברו" – יש פה סכנה של נביאי שקר. כאשר מדובר בדברים טובים תלכו עם זה, למה לא. עם דברים רעים, לעומת זאת – לאט לכם, צריך להיזהר.

יוסי:

מה קורה כשאני חולם שמשהו ממש רע קורה לי?

שמואל מציב ביד האדם את האופציה לוותר – יש חלומות טובים, ויש חלומות של שטויות. לא רק במובן של פסיכולוגיה, אלא ממש 'סתם' – זה לא אומר שום דבר. זה לצד האמירה שלו שהחלום יכול להיות נבואה, דיבור של הקב"ה לתוך החיים שלי. היכולת להכריע איזה חלום לקחת ואיזה לא היא העניין שלו – הפה שבוחר אם להתייחס לזה או לא.

רב חסדא יכול להיות מוצג כקיצוניות השנייה – 'אומרים לך כאן משהו, חבל לך לא לקרוא'. המבט על החלום כאיגרת שחייבים לקרוא אותה. אני מציע לקרוא את רב חסדא כקורא להתעסק עם כל חלום – תנסה למשש את מה שאומרים לך. מה הקריאה? – את זה הוא לא אומר, הוא רק קורא לקרוא את האיגרת.

ר' יונתן מציג תנועה נפשית אחרת לגמרי לחלום – זה מאפשר לי הסתכלות פנימה. העמדה הנפשית של הפותר, אם יש כזה, הוא של עבודה פסיכולוגית – התבוננות פנימה.

המסורת הארוכה שבשם ר' בנאה נותנת אופציית ביניים. זה נותן להתערבות האנושית מקום מאוד דרמטי – בדיבוריי כפותר חלומות אני בוחר מה יהיה. החלומות הם חומר גמיש מאוד, אפשר לעשות איתם מה שרוצים, ועם זאת הם יתקיימו – זה נותן כוח מאגי למילים שלי, הן יוצרות מציאות. העובדה שרבא מסייג את זה ואומר שזה צריך להיות מחובר לחלום מראה שהכוח של הדיבורים האלה מגיע מהחומר הזה של החלום. זה לא מנותק, לא אגו-טריפ שבו הפה שלי יכול לחולל מה שהוא רוצה. מתוך החלום אני יכול להוציא פתרונות.

ניקח שתי דקות, כל אחד ייקח דף ויכתוב חלום שהיה לו בשבוע האחרון.

עכשיו נתחלק לרביעיות. הפעם, שלא כדרכנו, לא נשב בעיגול אלא אחד מול שלושה – החולם מול שלושת הפותרים. שלבי העבודה: בשלב הראשון החולם מספר את החלום שלו, נקי כמה שיותר. בשלב השני, הפותרים שואלים שאלות כדי לעבות את החלום, כיוון שאנחנו בעצם יודעים יותר ממה שאנחנו זוכרים. שאלות שנותנות יותר צבע לחלום, יותר ממשות – גם לעיבוי התמונה עצמה וגם מבחינה פנימית – 'מה הרגשת בחלום?'. בשלב השלישי הפותרים מתכנסים כל אחד לעצמו. אנחנו עושים תרגול ע"פ שיטת רב חסדא – 'למה האיגרת הזאת קוראת לך?'; 'לפי פתרוני קוראים לך כך וכך'. הפותרים כותבים לעצמם את פתרון החלום.

הנחיה אחת בנוגע למחשבה על פתרון החלום – יוסף פותר החלומות פתר טוב כל כך כי הוא גם בעל חלומות. כשאני מקשיב לחלום אני חווה את זה, חולם את זה שוב בתוכי, ואז אני מוציא מתוכי את הקריאה שלי של החלום. זו התכנסות למקום חלומי שבתוכנו שמתוכו מגיע הפתרון.

אחר כך יושבים ומספרים לחולם אחד אחרי השני מה היו הפתרונות. החולם שומע את שלושת הפתרונות ולא מגיב לכולם, אלא אם הוא רוצה בוחר אחד מהם ומגיב לו.

24 פותרי חלומות היו בגבעה הצרפתית…