מוליכות רוח – מעגל המאפיינים/ צוות בית מדרש להתחדשות
מוליכות רוח – מעגל המאפיינים
אֱלקִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ:
לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה : (איוב כ"ח)
כיצד נראה מוליכות רוח בחיים. מהו קנה המידה שבו נתייחס לדברים הבלתי מדידים? מוליכות רוח מתבטאת בכמה נתיבים, המעורים זה בזה ומשלימים זה את זה לקומה שלמה. המערך הפנימי שלהם מתהפך כחומר חותם, ראשו נעוץ בסופו וסופו בראשו. ניתן להם להדהד בקרבנו ונוכל לראות בהם קנה מידה למוליכות רוח.
א) ללכת, לזרום ולרקוד עם הרוח.
מוליכות רוח מתאפיינת בתנועה של הליכה עִם, הינשאות, ריקוד וזרימה. הדברים קורים מאליהם, נעים בכוח עצמם. יש בה מן הבלתי צפוי, גמישות והפתעה. היא מאופיינת בהרפיה, במציאת הנקודה שבה המפרש פוגש את הרוח בכוון המתאים ומתכוונן לקראתה כל הזמן. הריקוד הוא התנועה של הכאן ועכשיו, של חיים בהווה ושל שווי משקל מדויק המתקן את עצמו כל הזמן.
נפגוש באין סופיות הרוח בצירים משלימים.
ציר אחד הוא ציר התנועה. יש תמיד לאן לנוע, אחרי כל פסגה תופיע הפסגה הבאה. תמיד יש צעד נוסף קדימה. הרוח אין סופית. תלמידי חכמים אין להם מנוחה בעולם הזה ובעולם הבא ומנוחתם היא מנוחת התנועה.
ציר שני הוא ציר הגילוי. כל העמקה חושפת אותנו לממדים חדשים. האין סוף מתגלה אלינו בכל פעם מחדש ובמקום חדש. כל תובנה של היום תתגלה מחר כחלקית, השמים של היום יהיו הארץ של מחר והנסתר של הרגע יהיה הנגלה של הרגע הבא.
התנועה שלנו בנתיב האישי והקולקטיבי היא תנועה לקראת האין סוף ולקראת הגילוי שלו. כל דבר שנחווה אצלנו כעת כמגבלה ומרחיק אותנו או מכאיב לנו, אינו אלא המקום שבו הנתיב שלנו נחסם, הוא חש את הסופיות שלו וכואב אותה. אין סופיות הרוח מתגלה לנו כשאנו פוגשים גם במגבלה את האין סוף, גם היא חלק מהתנועה שלנו, לקראת המופע הבא.
ג) להיות באהבה שבה אני והאחר, אני ואלוקים, אני והאהבה מופיעים בו זמנית.
הרוח מחוללת את עצמה ומשוחררת ממונחי סיבה ומסובב. מוליכות הרוח משחררת את ההפרדה ביני ובין הזולת. זהו מקום הברכה וההתברכות, התרחשות סינרגית ממקום של אהבה וחיבור לאין סוף ומפגש עם הזולת מהמקום של ההתהוות וההדדיות. אהבה היא להיות באין סוף, בשפע, להיות באהבה ולא לפעול מחמת פחד.
ד) לנוע מתוך שמחה, חיות, עוצמה.
עוז וחדווה במקומו. חיות, התחדשות, התעצמות. הרוח מפיחה חיים, נושאת וממלאת אותנו שמחה וטוב לב. תנועות מתוך מוליכות רוח הן תנועות של העצמה ולא של החלשה. של הבטחה ואפשרויות חדשות ולא של איום וכיווץ.
ה) לחיות מתוך הקשבה והתמסרות להשגחה. לרקוד עם ההשגחה.
ההשגחה נושאת אותנו בנתיב מופלא של התרחשויות, בעלות מבנה הולוגרמי. כל מה שקורה כעת מסביבי הוא ביטוי ותמונת ראי למה שמתחולל בתוכי וביטוי בו זמני לתנועת ההשגחה המוליכה אותנו בנתיב שלנו. הכל מתהווה כל העת, ואנו יכולים להקשיב ולהצטרף לתנועה הזו. לרקוד עם ההשגחה.
"מהו ה' צלך – כצלך. מה צלך אם אתה משחק לו הוא משחק לך… ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מוסברות אף הוא נותן לך כך, אף הקב"ה ה' צלך, כשם שאתה הווה עמו הוא הווה עמך" (מדרש המצוטט בנפש החיים א' ז')
ו) לגלות תגליות לגבי עצמי, העולם והיחסים ביניהם.
מוליכות רוח מגלה תגליות חדשות ומחדשת תגליות עתיקות כל הזמן. אני יכול לכוונן את עצמי אליהן ולשאול מה גיליתי לגבי עצמי, העולם והיחסים ביניהם. זוהי התכווננות אל מקור ההשראה והשפע. רוח חכמה ובינה… רוח דעת ויראת ה'.
ז) ליצור הליכה, תנועה, תמורה, השתחררות.
להיות בהליכה מתמדת. תנועה מחסימה לשחרור, תנועה מיש לאין ומאין ליש, תנועה לקראת המופע הבא. ליצור ולחולל תנועה ולהינשא על כנפי התנועה. התנועה של מוליכות הרוח מתקיימת בנו ובאה לידי ביטוי גם בעולם סביבנו.
הנדר הוא כוח משחרר, כוח מניע. הבטחות מכווננות אותנו קדימה, מניעות. זהו התפקיד שלנו בריקוד עם ההשגחה.
התמסרות היא הליכה במגרש במלוא הנכונות והעוצמה, אני נותן את כולי, כולי נשאב אל הדבר, יש משהו מעבר אלי ואני חלק ממנו ונע לקראתו. זהו שורש ההיטהרות, מתוך הכמיהה לאין סוף, לאור העוטף, שאנו שרויים בו והוא שרוי בנו.
ט) להכיל ניגודים ולצמוח מהמתח ביניהם. להשתמש בפרדוקסים לפריצת דרך. להיות למעלה ולמטה בו זמנית.
תנועת הרוח היא תנועה של איחוד הפכים. כל קוטב מבטא מופע חלקי של הרוח, מופרד, ובמקום של המוליכות שניהם נחרזים זה בזה ויוצרים מציאות חדשה. להיות בכל קוטב במלאות, לחוות את האור הנגלה דרכו, והנה הם אור אחד. כשם ששתי תמונות רשתית שונות יוצרות מימד שלישי, כך איחוד הפכים חושף בנו מימד חדש, שלא ניתן לאחוז בו, אלא לפגוש אותו מתוך מוליכות רוח.
י) להתאמן כל הזמן, כדי להוליך רוח טוב יותר.
האימון כולל בדיקת רמת הנוכחות של המאפיינים הקודמים ולקיחת אחריות לפריצות דרך. ניתן להסתייע בחכמתם של אחרים, במכשירי הולכה, או בכל דרך אחרת שתקדם את האימון המתמיד.