סדנה על תפלה אישית/ יהודה מילר

מהלך הסדנה:

  1. לימוד של המקורות שלהלן.
  2. לשבת עם הפנים אל הקיר והנחיה של תשומת לב לנשימה בעצימת עניים וחיפוש תחושת נוכחות מול לנשום אליה ולהרגיש קשר להתחיל לקרוא בשם. אפשר לחפש איזה שם ה' שמתחבר לי ומתאים למה שאני מרגיש עכשיו דרך קריאה בכמה שמות
  3. לאחר מכן שבח בקשה והודאה בשפה אישית ופשוטה
  4. לכתוב תפילה .
  5. שיתוף.
  6. לשים יד על מישהו שאני רוצה להתפלל עליו ולהגיד בקול .
  7. סבב סגירה

 

רבי אברהם בן הרמב"ם 

"ההתבודדות היא אחת הנכבדות שבין המידות התרומיות, והיא דרכם של גדולי הצדיקים, ובאמצעותה הגיעו הנביאים לידי התגלות"… "ולא עוד אלא שהיא היא ההתגלות עצמה"… "ומדרגה זו תושג על ידי ביטול פעולתו של החלק המרגיש מחלקי הנפש, כולו או רובו… ועל טיהור הלב והמחשבה מכל דבר זולתו יתעלה".

השל"ה  

"ההתבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגין בה חסידי ישראל, היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל. וכך לימד האריז"ל, שזה מועיל לנפש וכו', ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד מן השבוע או יום אחד בחמשה עשר יום, או יום אחד בחודש, ולא יפחות מזה".

ספר חרדים

"וזהו ששנינו (ברכות ל, ב), חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו למקום. שהיו בטלים מלמודם ומלאכתם להתבודדות והדביקות, ומדמיין אור שכינה שעל ראשיהם כאלו מתפשט סביבם והם בתוך האור יושבים".

חפץ חיים ליקוטי אמרים י מז

"כל הצרות הבאות עלינו שאיננו ניצלים מהן המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם. ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה שלש פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומקא דליבא"

ליקוטי מוהרן תינינא תורה כה

ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהינו לקבע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו, ואת כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפניו יתברך, הן חרטה ותשובה על העבר, והן בקשת תחנונים לזכות להתקרב אליו יתברך מהיום ולהלאה באמת, וכיוצא בזה כל חד לפום דרגה. ויזהר מאד להרגיל עצמו להתמיד בזה מדי יום ביום שעה מיחדת  ושאר היום יהיה בשמחה  והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך – על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך  ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפלו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמל עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

שיחות הר'ן סו

שׁוּב אָמַר: כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וּמַטֶּה אָזְנוֹ וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר אֲזַי הַכּחוֹת נִמְשָׁכִין מִמֵּילָא לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי  הַתְּפִילָּה כִּי כָּל הַכּחוֹת מְצַפִּין וּמִסְתַּכְּלִין תָּמִיד עַל זֶה שֶׁיֻּמְשְׁכוּ וְיֻכְנְסוּ בְּתוֹךְ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים  עַל כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה נִמְשָׁכִין וְנִכְנָסִין כָּל הַכּחוֹת שֶׁלּוֹ מִמֵּילָא לְתוֹךְ הַתְּפִילָּה וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכחַ גָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיחַ עַצְמוֹ לָזֶה כִּי הַכּחוֹת נִמְשָׁכִין מִמֵּילָא לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִילָּה כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה