"שבחו של מקום" עבודה פנימית/ יהודה מילר
היכל הברכה פרשת ויגש
שמעתי ממורי לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחכ יתפלל ואיכא מ'ד איפכא ופירש דכח הפועל בנפעל ובריאות העולם כהדין קמצא דלבושא מניה וביה ובכל מיני צער יש שם ניצוץ הקדוש ממנו יתברך אלא שהוא בתוך כמה לבושים וכאשר יתן על לב להבין שגם כאן הוא יתברך עימו אז הוסר ונתגלה הלבוש ונתבטל הצער וזהו שאמר יסדר שבחו שזהו שבחו שמלא כל הארץ כבודו ממש לית אתר פנוי מינה ובכל צרתם לו צר אז נתגלה הדעת העליון ולא צר כלל ויתפלל כי בוודאי תיכוף יתבטל הצרה אחר שמסדר שבחו בעניין זה ומר סבר יתפלל תחילה כי שמעתי ממורי כי בידיעת האדם שהש'י מלא כל הארץ כבודו וכל תנועה ומחשבה הכל ממנו יתברך אז בידיעה זאת יתפרדו כל פועלי אוון ויראה שאין שום מחיצה מבדיל בינו יתברך לבין האדם ובאמת כמה פעמים צריכין להתפלל על זה תחילה שיזכה ה' להאיר את עיניו שיקבל הכל באהבה ושיראה ויאמין ששם אתו עמו הש'י ואח'כ כשיסדר שבחו אז ממימלא הכל נהפך לטוב וכאשר שמעתי ממורי שאמר לאדם אחד תקבל כל הבא עליך באהבה ואז יהיה לך עוה'ז ועוה'ב והשיבו שיתפלל שיתן הש'י כח לזה
הצעה לעבודה פנימית:
- לבחור חוויה של צער או קושי ולחפש שם את הניצוץ הקדוש ולראות את ההתנגדות והקושי כלבושים לניצוץ ומתוך זה לסדר את שבחו של מקום , שבח וקבלה שמלא כל הארץ כבודו ובכל צרתם לו צר ולא צר ואז יתפלל .
- ולמאן דאמר השני: אחרי שמצאתי חוויה של צער לחבר תפילה על הדעת לראות שה' איתו שם וכו'