תפילת הדרך/ הרב דוב זינגר

היום נפתח בלימוד שעניינו תפילת הדרך, אנחנו מקווים שזה יהיה סוג של מסע. יש עניין לומר אותה כשאדם מרגיש שהוא יוצא למסע רוחני לא רק למסע מירושלים לכפר עציון,

ההנחיה היא שנתפזר בחדר, במעגלים ובקבוצות קטנות – כל אחד למחוז חפצו, ואנו מבקשים זה לקרוא קריאה יחפה. כאילו זו קריאה ראשונה, כאילו אני לא זוכר כלום ממה שלמדתי קודם על התפילה הזו.

זה גם אומר לתת למילים את המקום שלהם. במרכז של הלימוד לשים את התפילה, לא את עצמנו ולתת למילים להכנס ולחדור ולקרוא ולאסוף אל תוך הקבוצה את השאלה למה אתם שמים לב. מי שיספיק רק את התפילה זה בסדר, מי שרוצה ללמוד מעבר אז יש מקור בגמרא בברכות.

בעמוד הבא יש שאלות הנחיה, הם רק למטיבי לכת, לא חייבים אותם. אם ההתעכבות בטקסט מספקת זה בסדר. מי שרוצה להתקדם דרך השאלות מוזמן.

*** התפזרנו לקבוצות ***

יהי רצון מלפניך

ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו

שתוליכנו לשלום

ותצעידנו לשלום

ותדריכנו לשלום

ותגיענו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום

ותצילנו מכף כל אוייב ואורב בדרך

ומכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות לעולם

ותשלח ברכה במעשה ידינו

ותתנו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו

ותשמע קול תחנונינו

כי אל שומע תפילה ותחנון אתה

ברוך אתה ה' שומע תפילה

בבלי ברכות כט ע"ב

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא תחטי, לא תרוי ולא תחטי, וכשאתה יוצא לדרך – המלך בקונך וצא. מאי המלך בקונך וצא? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת הדרך. ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך. מאי תפלת הדרך? יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ברוך אתה ה' שומע תפלה.

רש"י על אתר

לא תרתח ולא תחטי – לא תכעוס, שמתוך הכעס, אתה בא לידי חטא.

לא תרוי – לא תשתכר ביין.

המלך – טול רשות.

שאלות הנחיה לדרך

מה הפירוש הפשוט של יהי רצון מלפניך. תרגמו זאת לעברית פשוטה ולשפות נוספות. העזרו במקורות 1 המביאים שימוש דומה בביטוי רצון לפני ה'.

בגמרא מופיע שאליהו הוא הממליץ על הכנה לדרך ובלשונו 'המלך בקונך וצא' רב חסדא מתרגם את דבריו לתפילת הדרך. כיצד מהווה התפילה מימוש של הביטוי המלך בקונך ? (ניתן להעזר במקור 2)

בתפילה קצרה זו מופיע הרצון פעם נוספת בביטוי 'מחוז חפצנו' תרגמו לעברית פשוטה את הביטוי וציינו למה הוא מעורר.
לשלום. מה הכוונה? למה לא בשלום? (העזר במקורות 3)

מקורות 1

ויקרא פ"א

(ג) אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק:

תהלים י"ט

(טו) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְקֹוָק צוּרִי וְגֹאֲלִי:

רש"י שם: (טו) יהיו לרצון – לפיוס לרצותך:

מקורות 2

השל"ה חולין נר מצוה סה

יש להתבונן על זה הלשון שאמר צא והמלך וכי יעננו הקב"ה ויתן לו עצה? שמעתי פירושו שהוא על דרך הא דתנן (ברכות לד:) אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים והיה אומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף וזהו ההמלכה שיתפלל תפילת הדרך ואם תהיה שגורה בפיו אז ילך לבטח דרכו שאז יודע שהקב"ה עונה לו מה שקורא ואם לאו אז ישמור את עצמו מפני הסכנה ח"ו

מקורות 3

בבלי ברכות סד ע"א

ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום. שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד') לך לשלום – עלה והצליח, דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב' ט"ו) לך בשלום – הלך ונתלה. ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום, שנאמר (בראשית ט"ו) ואתה תבוא אל אבתיך בשלום.

*** אסיף ***

הרב דוב:

אולי שנים שלושה אנשים מקבוצות שונות מוכנים להצביע איזה הארה וחידוש שהתחדשו לו.

* התחדש לי שהנושא זה הדרך ולא היעד שאליו אנו רוצים להגיע. גם מהשם של התפילה, וגם מהגמרא בה לא מופיע ותגיענו למחוז חפצנו.

* לי התחדש משהו בכיוון קצת אחר, שיש עניין בצד של המטרה. ההתחלה מתחילה 'לשלום' כמה פעמים, ורק לאחר שיש חץ ומטרה אליה אני מגיע שנקראת 'לשלום' מגיע החלק השני וחוזר לדרך ואומר שיש שם אורב ומניעות. והנקודה שהתחדשה שהגמרא אומרת את התפילה בלשון יחיד ובנוסח שלנו הוא נוסח ברבים, אולי כי הייתה תחושה שאם היה מקום לכל אחד מהרצונות תהיה התנגשות.

* דיברנו הרבה על יהי רצון מלפניך. כל ההקדמה הזאת. ואף פעם לא חשבתי על זה שאני מבקשת רשות על הדרך שאני יוצאת ואני רוצה שותפות.

הרב דוב:

כפי שנראה בגמרא, תפילת הדרך נתפסת כהימלכות. הימלכות היא לא לתת הוראות הפעלה לקב"ה 'תולכינו, תצעידנו ואז גם תביאנו'. אנחנו קודם כל בודקים.

גם נשים לב שיש פעמיים יהי רצון, 'מחוז חפצנו' זה סוג של רצון. יש לנו עצמנו רצון ומחוז חפצנו זה ביטוי עדין לכך.

במובן מסויים זה מעיד על השאלה איפה נמצא מקום חפצנו, שהרי במקום לכתוב ביטוי ספציפי 'ת"א, ירושלים, כפר עציון' נכתב מקום אחר 'מחוז חפצנו' – זה לא מקום ספציפי. ולכן זה ביטוי רך שיש בו רצון.

בגמרא מופיע גם אליהו הנביא – לא בכל קטע אנחנו מקבלים תקשור ישיר מאליהו וברור שיש כאן איזה סוד של אליהו הנביא, משהו שמגיע מלמעלה – לפני שאתה יוצא לדרך תתייעץ. הכי טוב אולי זה להתייעץ עם ההורים, אבל אפשרות נוספת היא להתייעץ עם הקב"ה.

המלך בקונך זה ביטוי מיוחד במינו, תפילת הדרך היא הימלכות.

אני מקבל את הדיוק בין ההתייעצות לרשות, האופן של התפילה הוא באמת דרך של נטילת רשות. אם אנחנו לוקחים את ההשראה מתהלים 'יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך' ביטוי שמשרה בתפילה את יהי רצון, אז במובן מסויים יהי רצון זה שאני לא מצווה את הקב"ה איך יהיה הרצון שלו. אלא יש 'מלפניך' שהוא סוג של ביטוי רך, זה לפניו זה לא הוא עצמו. אי אפשר ליצור רצון של מישהו אחר – אפשר לעורר אותו. ועל אחת כמה וכמה שאנחנו לא מצווים אלא נמלכים.

יהי לרצון מלפניך, שמחוז חפצי יהיה לרצון ואז תוליכנו ותצעידנו, ותגיענו.

ללא ספק יש פה הדרגה מתוליכנו שזה הליכה, תצעידנו זה הצעד עצמו והתדריכנו זה עצם הדריכה ועל כל שלב ושלב אנחנו מבקשים, גם על ההליכה וגם על הצעידה וגם על הדרך עצמה.

נקרא את השל"ה הקדוש שמציע סוג של הצעה מה זה ההימלכות הזאת השל"ה מביא שזה לא רק בקשה, אלא אף עובר לבדיקה של ממש.

כלומר, על פי סוג הקשר וההרגשה הפנימית אפשר לחוש האם תפילתנו התקבלה. בבדיקה איך היה השיעור אפשר לחוש גם בלי שהמילים עוברות. הרבה פעמים מורים חוזרים הביתה עם המילים שלהם כי המילים לא עברו, ואת השאלה האם המילים עברו אם לא אפשר לחוש בעיקר על פי סוג הקשר וההרגשה הפנימית.

גם בתפילה, ר' חנינא בן דוסא כשהוא מתפלל הוא מרגיש האם התפילה התקבלה או לא דרך האופן של הדיבור ושל ההקשבה. השל"ה הקדוש לוקח את זה גם אלינו. ר' חנינא בן דוסא היא דמות יוצאת דופן גם בסיפורי חסידים והשל"ה אומר שעל ידי תפילת הדרך אנחנו יכולים משהו מתוך זה לקבל.

וזהו ההמלכה שיתפלל תפילת הדרך ואם תהיה שגורה בפיו אז ילך לבטח דרכו שאז יודע שהקב"ה עונה לו מה שקורא ואם לאו אז ישמור את עצמו מפני הסכנה ח"ו

לפי התפילה אפשר לחוש האם הדברים מתקבלים או לא, ובמובן מסויים לפי ההצעה הזאת תפילת הדרך היא סוג של בדיקה שבאמת אתה בדרך הנכונה שבאמת מחוז חפצך זה מה שאתה מבקש.

ההצעה היא, שלפני היציאה לדרך יש הצעה לחנות את הרכב, לעצור, ולהשליך את מחוז חפצנו כלפי מעלה האם יש יחס בין מחוז חפצנו האם זה עולה לרצון לפני ה' האם היא לשלום… לשלום… לשלום…

הגמרא אומרת (מקור 3) שהמילה 'בשלום' היא מילה סוגרת והמילה לשלום היא מילה של הווה מתמשך, שיש בו את הברכה של השלום ואז תפילת הדרך היא לא רק תפילה ובקשה אלא סוג של התייעצות ובדיקה של הדברים שלנו האם הדרך הזאת היא לרצון כיוון שיש בדרך סכנות.

תפילת הדרך שמה מאוד חזק את הנקודה שהדרך היא לא פשוטה, יש סכנה בכל דרך ודרך. בכל דרך שהיא יש סכנות, והסכנות הם ניצבות שם, ואולי זו הגדרה של הדרך שיש בה סכנות. דרך במובן הפשוט שלה, ההגדרה שלה היא שהיא חוצה ועוברת דרך הסכנות. יש תחושה של אורב ואוייב.

הנושא הופך להיות מאוד קיומי סביב אחת הסכנות שאנו ניצבים מולם – תאונות דרכים, ברור שאם היה אפשרות לעצור נהג לפני שיוצא לדרך ולהגיד לו להתרכז בסכנות שעומדות בפניו היום, ושיגיד תפילת הדרך בכוונה מתוך אחריות הדבר הזה כפשוטו משרה את הנסיעה מאוד. אם היה אפשרות להנהיג את זה – להקדיש חצי דקה לפני כל נסיעה. רגע של כוונה, נסיעה עם כוונה והתכווננות.

גם בפועל ממש בלי התערבות מסיבית של הקב"ה עצם ההימלכות הזאת והסכנות והפורענויות ההרגשה הזאת של האחריות שאני צריך להמלך בקוני – עצה של אליהו הנביא – זה בוודאי יכול לסייע ולעזור גם להגיענו למחוז חפצנו לשלום.

הרב יצחק

הביטוי 'תוליכנו', זה לא שאני הולך ותעזור לי אלא ההרגשה היא שאתה מוליך אותי. אני מצרף את זה לדרך שאנחנו הולכים בה עכשיו ונבקש מהקב"ה שתוליך אותנו בדרך הזו, מוסרים אותה כלפי מעלה, עכשיו אני כבר לא לבד.

* רצינו להעמיס על השל"ה שהמלך זה לעשות אותו מלך, סוג של היבטלות. הכל אצלך, כל העניין כולו. ולכן יש שלח ברכה והצלחה לא רק בדרך, אם זה שגור על פיך האפשרות הזאת שה' עושה את המשימה ואחנו רק מצידו פה, אם זה לא כל כך שגור אז…