“גם עוד פעם אחת ספר בפני שבהיותו בימי נעוריו כשהיה מתבודד באיזה מקום ביער או בשדה כשחזר משם היה כל העולם חדש בעיניו ונדמה לו כאלו הוא עולם אחר לגמרי, ולא היה העולם נראה בעיניו כלל כאשר מקדם.”
(ספר חיי מוהר”ן – אות קז’)
אנו מזמינים אתכם לעצור לרגע מהמרוץ, להאט, לנשום להשיב את הרוח,
לעורר את הנשמה בתפילה, ניגון ושתיקה.
עם סוף שגרת החורף, בימים בהם הטבע מתעורר לחיים, אנו יוצאים אל הטבע – הגליל או המדבר – לימי האטה.
ימי האביב – ראשית חודש ניסן – מזמינים להתחדשות והתעוררות. השער המרכזי הוא עולם התפילה, ויחד איתו נפתח נתיבים שונים לעבודת לב ונפש.
את ימי האטה מובילים הרב דוב זינגר והרב יוסי פרומן. במהלך היומיים מתקיימות סדנאות שונות עם אורחים נוספים – תנועה, כתיבה, ניגון ועוד.
* בשלב זה, ימי ההאטה מיועדים לגברים בלבד.
ימי האטה כשמם הם – האטת שטף החיים בשביל פשוט להיות, בכאן ובעכשיו.
עבורי זו היתה הזדמנות להבין ולהרגיש איפה אני נמצא ומתוך כך להוליד מחשבות על נטיות החיים הנכונים והמדויקים לי בהמשך הדרך.
החבורה מופלאה, מוביליה מעוררי אהבה וגעגוע והתנאים מפנקים ומאפשרים.
מפגש חבורה בנוי מחמישה שלבים
סבב ראשוני המאפשר להיכנס פנימה. כל אחד מבני החבורה מגיע מתוך מרוצת חייו. הברכה הראשונה מזמינה את המשתתפים לנכוח בתוך מרחב החבורה.
המנחה או אחד מבני החבורה מביא קטע לימוד אותו לומדים בני החבורה יחד. נושאי הלימוד משתנים מחבורה לחבורה.
בשלב הבא המנחה מזמין לעבודה עם הטקסט באופן בו הלימוד נהיה חי ומחובר לחוויה הפרטית של הלומדים. בשלב זה קורה חיבור מיוחד במינו בין הלומד לבין הקטע הנלמד.
בכל אחד ממפגשי החבורה אחד מבני החבורה משתף בעולמו. קודם כל במרחבים הטכניים ובהמשך משתף מעט מעולמו הפנימי. שלב זה מתאפשר בזכות ההקשבה והאמון הקיימים בין בני החבורה.
השלב האחרון בחבורה הינו איסוף של המפגש שהיה באותו יום. סבב קצר של סיכום ושיתוף, ממנו מתפזרים בני החבורה לתוך שגרת יומם.
בתוכנית הזאת – אחד מבני החבורה הוא המנחה. אין מנחה חיצוני. אנו, בית מדרש להתחדשות נשמח להעניק לכם חומרי לימוד וליווי ולעמוד איתכם בקשר צמוד להצמחת וליווי החבורה.
אצלכם.
מנוי שנתי לליווי החבורה לשנה.
“גם עוד פעם אחת ספר בפני שבהיותו בימי נעוריו כשהיה מתבודד באיזה מקום ביער או בשדה כשחזר משם היה כל העולם חדש בעיניו ונדמה לו כאלו הוא עולם אחר לגמרי, ולא היה העולם נראה בעיניו כלל כאשר מקדם.”
(ספר חיי מוהר”ן – אות קז’)
אנו מזמינים אתכם
לעצור לרגע מהמרוץ, להאט,
לנשום להשיב את הרוח,
לעורר את הנשמה בתפילה,
ניגון ושתיקה.
עם סוף שגרת החורף, בימים בהם הטבע מתעורר לחיים, אנו יוצאים אל הטבע – הגליל או המדבר – לימי האטה.
ימי האביב – ראשית חודש ניסן – מזמינים להתחדשות והתעוררות. השער המרכזי הוא עולם התפילה, ויחד איתו נפתח נתיבים שונים לעבודת לב ונפש.
את ימי האטה מובילים הרב דוב זינגר והרב יוסי פרומן. במהלך היומיים מתקיימות סדנאות שונות עם אורחים נוספים – תנועה, כתיבה, ניגון ועוד.
* בשלב זה, ימי ההאטה מיועדים לגברים בלבד.
ימי האטה כשמם הם – האטת שטף החיים בשביל פשוט להיות, בכאן ובעכשיו.
עבורי זו היתה הזדמנות להבין ולהרגיש איפה אני נמצא ומתוך כך להוליד מחשבות על נטיות החיים הנכונים והמדויקים לי בהמשך הדרך.
החבורה מופלאה, מוביליה מעוררי אהבה וגעגוע והתנאים מפנקים ומאפשרים.
מפגש חבורה בנוי מחמישה שלבים
סבב ראשוני המאפשר להיכנס פנימה. כל אחד מבני החבורה מגיע מתוך מרוצת חייו. הברכה הראשונה מזמינה את המשתתפים לנכוח בתוך מרחב החבורה.
המנחה או אחד מבני החבורה מביא קטע לימוד אותו לומדים בני החבורה יחד. נושאי הלימוד משתנים מחבורה לחבורה.
בשלב הבא המנחה מזמין לעבודה עם הטקסט באופן בו הלימוד נהיה חי ומחובר לחוויה הפרטית של הלומדים. בשלב זה קורה חיבור מיוחד במינו בין הלומד לבין הקטע הנלמד.
בכל אחד ממפגשי החבורה אחד מבני החבורה משתף בעולמו. קודם כל במרחבים הטכניים ובהמשך משתף מעט מעולמו הפנימי. שלב זה מתאפשר בזכות ההקשבה והאמון הקיימים בין בני החבורה.
השלב האחרון בחבורה הינו איסוף של המפגש שהיה באותו יום. סבב קצר של סיכום ושיתוף, ממנו מתפזרים בני החבורה לתוך שגרת יומם.
בתוכנית הזאת – אחד מבני החבורה הוא המנחה. אין מנחה חיצוני. אנו, בית מדרש להתחדשות נשמח להעניק לכם חומרי לימוד וליווי ולעמוד איתכם בקשר צמוד להצמחת וליווי החבורה.
אצלכם.
מנוי שנתי לליווי החבורה לשנה.
הצטרפו אלינו לימי האטה
אסתר הולנדר, מורה, מנהלת ואשת חינוך בכל ליבה ובאורחות חייה. היוותה דוגמא אישית ומופת למוריה, תלמידיה ולמשפחתה בהשראת מסורת ישראל, אהבת ה’ וכבוד האדם.
סבתא אסתר שלנו נולדה לאמה גולדה-מלכה לבית בלום ולאביה צבי-אריה בבצ’יק בתאריך י”ח בניסן, בשנת תרצ”ו, בעיר מקוב-מזובייצק שבפולין.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה גוייס אביה לצבא הפולני; ובעודה ילדה צעירה הצליחה אמה לחצות איתה ועם אחיה מנחם את הגבול לרוסיה ומשם לאוזבקיסטן.
זכרונותיה של סבתא מאותם ימים ליוו את משפחתנו.
עם סיומה של המלחמה שהתה המשפחה כשלוש שנים במחנות עקורים בגרמניה, עד שעלתה לישראל בשנת 1949.
המשפחה התגוררה בתל אביב, וסבתא – שהייתה נערה יוזמת ונחושה מגיל צעיר – לקחה אחריות על חייה. היא לא הסכימה עם ההחלטה לשבצה בכיתה נמוכה מגילהּ מכיוון שהיתה עולה חדשה, ובתושיה פנתה לאחראי על החינוך בעיריית תל אביב ודרשה שישבצו אותה בכיתה המתאימה. המפקח שהתרשם מאד מאוֹפיה צפה לה כבר אז עתיד מזהיר.
סבתא סיימה את לימודיה בתיכון ‘תלפיות’ ולאחר מכן גם לימודי הוראה בסמינר ‘תלפיות’ בתל אביב.
סבתא לימדה בבית הספר ‘חורב בנים’ ביד-אליהו, שם מונתה למנהלת כבר בגיל 28, ובהמשך ניהלה את בית הספר לבנות ‘רמב”ם’ בשכונת עזרא בתל-אביב. לאחר מכן ניהלה את בית הספר ‘עוזיאל’ בקרית הרצוג.
בשנת 1956 נישאה סבתא לעקיבא הולנדר – יליד סלובקיה – ונולדו להם שני ילדים – רחל וישראל.
סבתא אסתר הייתה בעלת ידע נרחב, אוטודידקטית, אוהבת ספר ודעת, אשה המתנהלת בפשטות ובצניעות ללא גינוני כבוד, נעימת הליכות ומזג הנוהגת בכבוד אמיתי ובהקשבה לכל אדם באשר הוא – מילדים צעירים ועד בעלי מקצוע ותפקידים שונים שהגיעו לביתה. “את כולם יש לכבד ומכולם יש ללמוד” היתה אומרת. גם לחפצי היום-יום הפשוטים בהם היתה נעזרת היתה נותנת חשיבות ונוהגת בהם בכבוד ובתשומת לב.
סבתא היתה אשת חינוך בכל רמ”ח איבריה – בכל שנותיה עסקה בחינוך, התמסרה לכך והיתה אהובה על התלמידים והמורים כאחד.
כמנהלת, היתה מקפידה לעמוד בשער בית הספר ולקבל בכל בוקר את תלמידיה במאור פנים. תלמידים מתקשים הוזמנו לבוא אל חדרה והיא ידעה לשוחח עִמם בגילוי לב. נהגה להציב גבולות באופן שגרם לתלמידים לכבד ולהוקיר אותה, כך שזכרו אותה לאורך שנים.
במשך שנים סבתא היתה נושאת הזיכרון והסיפור המשפחתי אותו הרבתה לספר ולשנן לנו – הנכדים – ולהעצים את חשיבותו.
עוד עודדה אותנו תמיד ללמוד, להתמיד ולהשקיע. היתה מקפידה איתנו על מצוות היום יום כמו נטילת ידים, ברכות וקריאת שמע שעל המיטה, ועל אף ההקפדה חשנו את אהבתה העמוקה כלפינו, הנכדים.
עבורנו, סבתא היא מגדלור מופת של אהבה – אהבת המשפחה, אהבת הבריות, אהבת התורה והלמידה.
לאורה נלך.
